צילומים:דורית לרמן . אביבה גולן. 
כנס העברית החמישי במוזיאון חצר היישוב הישן/ 
צילה חסון

 

כאשר ייסדו הרצל ובלפור חקק את כנס "העבריה" הראשון, לא היה ברור שאכן זו מסורת שתתמיד ותקנה לה אוהדים ושוחרי עברית. והנה, הגענו אל כנס "העבריה" החמישי. הרצל ובלפור חקק כיהנו בעבר כיושבי ראש של אגודת הסופרים העברים 12 שנים ברציפות (2015-2003).

הכנס התקיים ביום שלישי, ו' בתמוז תשע"ט (9.7.2019) במוזיאון חצר היישוב הישן, המארח מדי שנה כנס מיוחד זה. השנה המרצה המרכזי היה: הקריין דן כנר.

ההתכנסות הייתה בשער יפו, משם יצאו המשתתפים באירוע לסיור מודרך מן השער אל המוזיאון ברחוב אור החיים  6 בתפר בין הרובע הארמני לרובע היהודי בירושלים. בלפור חקק הדרך את הסיור, בדגש על כניסת גנרל אדמונד אלנבי לירושלים ביום 11 בדצמבר 1917, לפני 101 שנים, היום שבו נכנע המשטר העות'מני לפני האנגלים ואלנבי קיבל את כניעתם על גרם המדרגות של המצודה (מול "כנסיית עמנואל").

בלפור חקק פתח בדברים והציג את הנושא של "העבריה" השנה. וכך נאמר: " העברית היא הצופן המאחד את כולנו. אנו שמחים להתמיד במיזם של כנס העברייה, כדי לבטא את חשיבותה של השפה הלאומית שלנו בחזון המשותף של כולנו. התנועה הציונית שהקימה את המדינה השיבה אותנו אל ארצנו הקדומה, אך גם אל שפתנו הקדומה: העברית"

הרצל חקק, היה המרצה הפותח של אירוע זה. הוא אמר בהרצאתו על הנושא "אברהם אבינו מעבר אחד  והעולם מעבר אחד": " אנו עורכים היום כנס עברייה מספר 5 – וזו דרך להעביר מסר – אנו אוהבים את העברית, הכנסים שלנו הולכים בעקבותיה, נהיה נא סולם ריכטר לבחון את דופק הלשון העברית.

נתחיל במסר החי ששלוח לכולנו – מסר נושם שאומר – שובו אל העברית, כתבו מתוך העברית, מתוך רבדיה ותולדותיה. אל נשכח, שהעברית התיכה  בתוכה שכבות של עברית מדורי דורות.

לא פעם אנו שואלים את עצמנו, האם יכולים היינו לנהל שיחה עם אברהם אבינו או עם הנביאים, מה היינו אומרים לעזרא ונחמיה בבית שני. העברית הסגולית היא שפתו של עם סגולה".

המרצה המרכזי היה הקריין דן כנר. הוא זכה מטעם אגודת הסופרים העברים ב"אות קסת הזהב" על תרומה מיוחדת לתרבות העברית על המפעל שלו: הפקת התנ"ך המוקלט. בתעודה שזכה בה בטקס באגודת הסופרים.  

על התעודה חתומים הרצל חקק כיושב ראש, וארנון פורת כמנכ"ל אגודת הסופרים העברים. האות הוענק לו על תרומתו לתרבות העברית ולחיבור לשושלת העברית לדורותיה בזכות המיזם שלו "קול התנ"ך". לאחר אלף שעות הקלטה העמיד דן כנר את המיזם הזה לרשות הציבור. במיזם זה יש הקפדה על הגיה עברית ועל נאמנות לטעמי המקרא. המיזם הזה היה אתגר חייו של דן כנר, ועל כך הוענק לו האות. יש לזכור שמגיע לו שבח על הכשרת דורות של קריינים .

 

לפני שנשא דברים בכנס "העבריה" , הוענק לדן כנר בול הלשון העברית, מטעם השירות הבולאי ומשרד החינוך, וכן מעטפת התקומה שתיעדה את יום הקמת המדינה.

דן כנר נשא דברים:  

הוא לא אכזב את קהל משתתפי העברייה 5. המוניטין שלו כנציג העברית הייצוגית והנכונה קיבלו ביטוי בהרצאה מרתקת ומאלפת.

מי שהקשיב למסר בין השיטין שמע געגועים לקול ישראל בשנותיו הטובות, כאשר אבא בן דוד מדריך את הקריינים וכאשר יש תו תקן המחייב את כל השדרים והקריינים. דן כנר סיפר אנקדוטות מקורס הקריינים שבו הדריך במשך שנים, סיפורים מושכי לב משידורים לאורך שנים.

בתחילת דבריו הציג דן כנר את הבחירה בהגייה הספרדית בשל היותה עשירה ומובנת – והיטב הבינו כולם, שכל תחנת שידור קובעת לה הלכות מה דרך ההגייה שצריכה לחייב בשידוריה. דברים השתנו מאז, והמשתתפים חשו, שדן כנר מתגעגע לאותם ימים שבהם היה כבוד יותר לעברית. לא פלא ששמענו ממנו, על הדור ההולך ופוחת, ודן כנר הביא כמה דוגמאות של הגייה משובשת, בוויתור על האבחנה בין ב' רפויה לבין ו', בין כ' לק', בין ת' לט' וכך הלאה. כמובן, כנר ייחד מקום בהרצאה המרתקת שלו להגייה המשובשת של א',ה' ח' וע'.

היו כמה סיפורים משעשעים – כאשר דן כנר לקח אותנו לסיפורים על שדרים, שבהדגשת מילה מסוימת שינו את כל המסר של התשדיר. כך למשל, שדר ידוע התבקש לקרוא בקול את דבר המפרסם – ולומר – "דבר ראשון בבוקר – הארץ!". אותו שדר הדגיש את המילה 'דבר' בהבלטה  ואת המילה 'הארץ' בקול רפוי, ובכך עשה פרסומת לעיתון 'דבר'.

 

אחת ההערות של דן זכתה להסכמה מוחלטת. כנר העיר שכאשר מדווחים על תקרית או תאונה בצה"ל שיש בה נפגעים – שיש לומר מתחילת הסיקור "לא היו אבדות לכוחותינו בתקרית באזור...". כך ולא להשאיר את ההודעה שאין נפגעים לסוף הדיווח בשידור.

כל מי ששמע את דן כנר הבין מיד, כמה חשוב לחזור להגייה המלאה, המוקפדת – וחבל שמעטים השדרים שיכולים לעמוד באמת המידה שנוקט בה דן כנר. זכינו, שנותר ממשיך לגדולי השידור שהכרנו בעבר, דוגמת משה חובב וראומה אלדר."

בלפור חקק עשה מחווה מיוחדת לדן כנר וקרא לכבודו בעל פה את השיר שכתב המשורר יעקב אורלנד לקריינית הראשונה בקול ישראל, חמדה זינדר, מתוך הספר "סמטת החבשים".

המשוררות והמשוררים קראו משיריהם, וכל אחד ואחת תיארו את פלאיה של העברית.

קראו משיריהם: איילה בורטן, אביבה גולן, דן אלבו, אלחנן בלומנפלד, גילה שאולי, שרה שטרסברג דיין, אדלינה קליין, יהודה ניסן, חגי קמרט, אשר כנפו, שמחה סיאני, כרמית רינצלר, שרה זמירה אייזקס, שושנה אידל, רחל סיידוף, שושנה שוהם, שושנה קרבסי ותמר מחלין. מלכה אליהו קראה שיר של סבא שלה, חכם אהרן ששון, מייסד התנועה הציונית בבגדד.

אירוע מאלף ומרגש.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים