צילה זן בר צור  זכתה בפרס "אביב" לשירה ל 2019/ גל רובין

 

 

פסטיבל המשוררים במטולה, הפסטיבל המרכזי בישראל המוקדש לשירה העברית, מציין 22 שנה להיווסדו. במסגרת הפסטיבל יוענק השנה פרס "אביב" לשירה עברית למשוררת צילה זן בר צור על ספרה אָנָאר בָּאלְחִ'י - שירה סוּפית (הוצאה עצמית), בעריכתה של הדס גלעד. הפרס יוענק בטקס הפתיחה החגיגי של הפסטיבל, ב-6 ביוני 2019.

פרס "אביב" לשירה עברית, על סך 15,000 שקלים, מוענק בחסות חברת אביב לבנייה, כאות הוקרה למשורר/ת ישראלי/ת שהוציאו לאור את ספרם השני בשנתיים האחרונות.

בוועדת השיפוט של הפרס מכהנים חברי הוועדה האמנותית של הפסטיבל: רחל גץ-סלומון, ד"ר קציעה עלון, קרן קוך ובני ציפר.

וכך נכתב בנימוקים לפרס:

"צילה זן בר צור מבצעת בספר השירים שלה מהלך חריג ואולי אף יחידאי בשירה העברית. היא מתעטפת בדמותה של אנאר, משוררת סוּפית בת המאה ה-12, אשר מעולם לא נולדה ולכן מעולם לא מתה, וכותבת בקולה. כך אנו מוצאים שורות כמו "אנאר, הבטן שלי ריקה, לכי והביאי לי את האלוהים". השירה הסופית, שירת הדבקות לאל וההתמסרות לו, היא סוגה מובחנת. מודל ידוע הוא המסנווי  מאת ג׳לל א-דין רוּמי, שאך מעט ממנו תורגם לעברית. משוררות סוּפיות כמעט ואינן מוכרות לקורא העברי. צילה זן בר צור מבקשת להנכיח סוגה זו בעברית, בדומה לשירת ההייקו שקנתה לה מאחז בשפת עבר. ספר שיריה מחולק לארבעה חלקים: אדמה, אש, מים ואוויר. ארבעה יסודות אשר בתוכם ועל גבם רוכבת אנאר, מתכתבת עם כוחם הפיזי והרוחני ומשוררת אותם. מי יתן ושורות כמו: "אני בת לשבט נשים הטובלות את גופן הערום באגנים של פרחי אגס, מתקדשות באהבה, כורעות ללדת כרמי ידע בשלים ובטיפת אודם כותבות גורלות", יהיו מנת חלקנו לרוב. "

 

 

ספרה הראשון של זן בר צור, "כותבת במקל של כורכום" (הוצאת צבעונים), כלל סיפורים קצרים ופואטיים על הנשים השבטיות במרכז אסיה -  הנשים האורגות, המבשלות, המרפאות, המיילדות, אופות הלחם, פותרות החלומות ומספרות הסיפורים, כמו גם סיפורים על סבה וסבתה שעלו לארץ מהעיר הראט שבאפגאניסטן - סבא מיתי, שהיה מרפא עממי בקרב השבטים הפאשטונים באפגאניסטן וסבתא מַחְ'בּוּל, שהייתה אופת לחם ומנחה טקסי מעבר לנשים.

צילה זן בר צור  מתגלה כאחת הקולות המקוריים בשירה העברית העכשווית.

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים