סיפור תלמודי:
רבי יהושע וזקני אתונה/ מתוך תלמוד בבלי  מסכת בכורות

 

אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא – לֵךְ נַצְּחֵם וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי.

 

אָמַר לוֹ: כַּמָּה הֵם?

 

אָמַר לוֹ: שִׁשִּׁים אִישׁ.

 

אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי סְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁשִּׁים חֲדָרִים וּבְכָל חֶדֶר תֵּן שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת.

 

עָשָׂה לוֹ.

 

 

 

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְאַתּוּנָא נִכְנַס לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם. מְצָאוֹ לְאָדָם אֶחָד שֶׁפּוֹשֵׁט בְּהֵמָה.

 

אָמַר לוֹ: רֹאשְׁךָ לִמְכִירָה?

 

אָמַר לוֹ: הֵן.

 

– בְּכַמָּה?

 

– בַּחֲצִי זוּז.

 

נָתַן לוֹ וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי רֹאשְׁךָ.

 

נָתַן לוֹ רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה.

 

אָמַר לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה אָמַרְתִּי? אֲנִי רֹאשְׁךָ אָמַרְתִּי! לְסוֹף אָמַר לוֹ: אִם רוֹצֶה אַתָּה שֶׁאַנִּיחֲךָ לֵךְ וְהַרְאֵנִי פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית אַתּוּנָא.

 

אָמַר לוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁכָּל הַמַּרְאֶה פִּתְחוֹ – הֵם הוֹרְגִים אוֹתוֹ.

 

אָמַר לוֹ: טְעַן חֲבִילָה שֶׁל קָנִים, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם זָקְפֶנָּה, כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לָפוּשׁ.

 

 

 

הָלַךְ וּמָצָא שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְשׁוֹמְרִים מִבַּחוּץ, שֶׁאִם רוֹאִים הַזְּקֵנִים סִמָּן שֶׁל רֶגֶל נִכְנֶסֶת הֵם הוֹרְגִים אֶת אֵלּוּ שֶׁמִּבַּחוּץ, וְשֶׁל יוֹצֵאת – הֵם הוֹרְגִים אֶת אֵלּוּ שֶׁמבִּפְנִים.

 

הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת אֵלּוּ שבִּפְנִים; הָפַךְ סַנְדָּלוֹ – וְהָרְגוּ אֶת כֻּלָּם.

 

 

 

נִכְנַס וּמָצָא בַּחוּרִים מִלְּמַעְלָה וּזְקֵנִים מִלְּמַטָּה,

 

אָמַר: אִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַזְּקֵנִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹשְׁבִים מִלְּמַעְלָה וְהֵם מִלְּמַטָּה;

 

וְאִם אֲנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם לַבַּחוּרִים תְּחִלָּה – אֵלּוּ הוֹרְגִים אוֹתִי, שֶׁיֹּאמְרוּ: אָנוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם, שֶׁאָנוּ זְקֵנִים וְהֵם יְלָדִים.

 

אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם.

 

אָמְרוּ לוֹ: מָה לְךָ כָּאן?

 

אָמַר לָהֶם: מֵחַכְמֵי הַיְּהוּדִים אֲנִי וּבָאתִי לִלְמוֹד חָכְמָה מִכֶּם.

 

אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, נִשְׁאָלְךָ דָּבָר.

 

אָמַר לָהֶם: שַׁאֲלוּ, אִם אַתֶּם מְנַצְּחִים אוֹתִי – תַּעֲשׂוּ בִּי כִּרְצוֹנְכֶם, וְאִם אֲנִי מְנַצֵּחַ אֶתְכֶם – תֹּאכְלוּ פַּת אֶצְלִי בִּסְפִינָתִי.

 

 

 

אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ דִּבְרֵי בַּדָּאוּת.

 

אָמַר לָהֶם: הָיְתָה פִּרְדָּה אַחַת וְיָלְדָה, וְתָלוּ שְׁטָר בְּצַוַּאר הַוָּלָד וְכָתוּב בּוֹ, שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ בְּבֵית אָבִיו מֵאָה אֶלֶף זוּז.

 

אָמְרוּ לוֹ: וְכִי פִּרְדָּה יוֹלֶדֶת?

 

אָמַר לָהֶם: הֲרֵי לָכֶם דִּבְרֵי בַּדָּאוּת.

 

 

 

- מֶלַח שֶׁהִסְרִיחַ בַּמֶּה מוֹלְחִין אוֹתוֹ?

 

אָמַר לָהֶם: בְּשִׁלְיָה שֶׁל פִּרְדָּה.

 

– כְּלוּם יֵשׁ שִׁלְיָה לְפִרְדָּה?

 

– כְּלוּם הַמֶּלַח מַסְרִיחַ?

 

 

 

- בְּנֵה לָנוּ בַּיִת בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: הַעֲלוּ לִי חֹמֶר וּלְבֵנִים לְשָׁם.

 

 

 

- אֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵיכָן הִיא?

 

זָקַף אֶצְבָּעוֹ וְאָמַר לָהֶם: כָּאן.

 

– וּמִי יֹאמַר שֶׁכָּךְ הוּא?

 

– הָבִיאוּ חֲבָלִים וָמֹדּוּ.

 

 

 

- יֵשׁ לָנוּ בְּאֵר בַּשָּׂדֶה, הַכְנִיסֶהָ לָעִיר.

 

אָמַר לָהֶם: הַפְשִׁילוּ לִי חֲבָלִים שֶׁל סֻבִּין וְאַכְנִיסֶנָּה.

 

 

 

- יֵשׁ לָנוּ רֵחַיִם שְׁבוּרִים, תָּפְרֵם.

 

– הַפְקִיעוּ לִי מֵהֶם חוּטִים וְאֶתְפְּרֵם.

 

 

 

- עֲרוּגָה שֶׁל סַכִּינִים בַּמֶּה קוֹצְרִים אוֹתָהּ?

 

– בְּקֶרֶן שֶׁל חֲמוֹר.

 

 

 

- הֵבִיאוּ לוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים. אָמְרוּ לוֹ: אֵיזוֹהִי שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה?

 

הֵבִיא הוּא לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי גְּבִינוֹת וְאָמַר לָהֶם: אֵיזוֹהִי שֶׁל עֵז לְבָנָה וְאֵיזוֹהִי שֶׁל שְׁחוֹרָה?

 

 

 

- אֶפְרוֹחַ שֶׁמֵּת בִּקְלִפָּתוֹ, מֵהֵיכָן הָרוּחַ יוֹצֵאת?

 

אָמַר לָהֶם: בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּכְנְסָה יוֹצֵאת.

 

 

 

- הַרְאֵנוּ כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְּהֶפְסֵדוֹ.

 

הֵבִיא מַחְצֶלֶת וּמְתָחָה, לֹא נִכְנְסָה בַּשַּׁעַר.

 

אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ קַרְדֹּם וְסִתְרוּ אֶת הַכֹּתֶל, – הֲרֵי כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שֹׁוֶה בְּהֶפְסֵדוֹ.

 

 

 

לִבְסוֹף הֵבִיא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַסְּפִינָה. כָּל אֶחָד שֶׁרָאָה שִׁשִּׁים כִּסְאוֹת בְּחַדְרוֹ

 

כְּסָבוּר: כָּל חֲבֵרָיו יָבוֹאוּ לְכָאן. אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ לַסַּפָּן: הַתֵּר סְפִינָתֶךָ. בֵּינָתַיִם הֵבִיא עָפָר מֵעֲפָרָם; כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַבְּלִיעִין נָטַל כַּד שֶׁל מַיִם מִבֵּית הַבְּלִיעִין.

 

 

 

כְּשֶׁבָּא לִמְקוֹמוֹ הֶעֱמִידָם לִפְנֵי הַקֵּיסָר וְרָאָם שֶׁהֵם שְׁפוּפִים,

 

אָמַר: לֹא אֵלּוּ הֵם.

 

נָטַל רַ' יְהוֹשֻׁעַ מֵעֲפָרָם וְזָרַק עֲלֵיהֶם – הֵעֵזּוּ כְּלַפֵּי הַקֵּיסָר.

 

אָמַר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ: עֲשֵׂה בָּהֶם כִּרְצוֹנֶךָ.

 

הֵבִיא אוֹתָם הַמַּיִם מִבֵּית הַבְּלִיעִין וּנְתָנָם בְּחָבִית.

 

אָמַר לָהֶם: מַלְּאוּ חָבִית זוֹ וּלְכוּ לָכֶם.

 

עָמְדוּ לְמַלְּאוֹתָהּ, וְרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁעֵרוּ לְתוֹכָהּ נִבְלַע.

 

הָיוּ מְמַלְּאִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כִּתְפֵיהֶם – וְהָיוּ הוֹלְכִים וְכָלִים.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים