רשימה:
גרנר  מוטי - הספד  לזכרו/ עמיקם יסעור

 

מדוע זה היה צריך לקרות? מדוע זה קרה לך? מדוע זה קרה לנו?  שלוש שאלות המנקרות בוודאי לא רק במוחי, אלא גם במוחם של רבים כל כך האוהבים כל כך המבכים אותך. המסרבים להיפרד ממך. כמו צדיק, המושך שפע לעולם על פי תורת החסידות, משכת את הטוב. השאלה, האם כדאי להיות טוב? העסיקה אותי לא מעט. אני כל כך מסכים עם אפלטון שהשיב בחיוב ואף הוכיח זאת. אני כל כך מתעודד בפוגשי אנשים השופעים טוב והשוחרים טוב. אותה קרינה של אור בעולמנו האינטרסנטי כל כך. אנשים כמוך.

אני מתבונן בפניך הרחבות בצילום בפייסבוק, פנים המביעות טוב לב כה רב. מאזין בדמיוני לקולך הנעים בתחנת השידור. חש את גלי האהבה האופפים אותך. אהבה, אשר מעולם לא סחררה את ראשך.

עיר גדולה חיפה ואתה, כבן נאמן לה, הענקת את תחושת הקהילה, אותה תחושה חמימה של כולם מכירים את כולם.

למדת בריאלי. כמה שנים אחרי עופר עציון, מתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל  עורך "בין סגול ובין תכלת". למדת באותו מחזור עם עוז אלמוג ואיש החינוך ערן דובובי. הגעת לדרגת מומחיות גבוהה בתחום המטאורולוגיה. ולאחר פרישתך הפעלת באינטנסיביות את רדיו מכללת אורנים. כל כך הרבה אנשים חבים לך, ואתה עשית הכול בלי אגו, שלא על מנת לקבל פרס.

 

מוטי גרנר (שיר)

לא רק בסערת  לוחמים

לא רק ברעום תותחים

מלאך המוות יודע להפתיע

לקחת עימו את הטובים.

וטרם מלאו לך שישים

נחטפת פתאום מן החיים.

כמה קשה הפתאומיות

כה ארורה הזדוניות

אנשים אינם מאמינים

מה קרה לא מבינים.

הכול זוכרים חיוך רחב.

הכול זוכרים לב של זהב.

הכול זוכרים איש קהילה

שלא חיפש כלל תהילה.

נהר של מעשים טובים

בזה אחר זה שופעים.

כמה יפה היה ,ברור

לפעול מתחנת שידור

מה אנושה היא המכה

שירת חיים כך נפסקה.

 

עמיקם יסעור מאי 2019.

 

מחשבות על מותו המפתיע של מוטי גרנר החיפאי, שדרן רדיו מכללת אורנים.

 

מילים  אלו נכתבו שתי יממות לאחר שנודע לי על פטירתו מטלפון של נפתלי בשבת ב 11 בבוקר. ביום ראשון 5 למאי כבר נשאתי דברי הספד בערב ספרותי. היום, יום שני, בחמש אחר הצהריים מתקיימת הלווייתו בשער ברוש בכפר סמיר. מוטי היה איש תקשורת אהוב מאוד, שדרן ברדיו מכללת אורנים, לאחר פרישתו מעבודה של מהנדס מומחה בתחומו. אנשים אהבו אותו בשל שפע הנדיבות , המזג הטוב, רוחב הידיעה, הסבלנות, הפרגון, והעשייה המרובה למען יוצרים שונים.  מי שרוצה יראה בפייסבוק פוסטים רבים המביעים צער וכאב על פטירתו במפתיע. לפני חודשיים הופענו שנינו על במת בית יד לבנים בחיפה בערב השקת משורר חיפאי, אלוף משנה בעבר ומנהל חוצות המפרץ לשעבר, יוסי מורג. בערב זה השתתפו גם יונה יהב, המשורר פרופסור רפי וייכרט, וצביה פורר - יושבת ראש סניף אגודת הסופרים בחיפה. יוסי מורג נפטר במפתיע ימים אחדים לפני מוטי.  

צירוף המילים, "בלתי נתפס", עשוי להתפרש כדבר הנשגב מבינתנו. פירוש אחר עשוי להיות שהדעת אינה סובלת ואינה מקבלת. לא אשתמש כאן בביטוי "לא יעלה על הדעת". כאשר אנו חושבים על מותו של איש צעיר יחסית, ממלאת אותנו התדהמה. דומה שהתפתחותם של המדע והרפואה יצרה בנו ציפיות. גיל פטירה מפתיע כמו של מוטי מעורר בנו גם כעס. בסוף יולי היה עתיד לחגוג 59 שנים. היו תקופות שאנשי שם נפטרו בגילאים האלה בסוף שנות החמישים והשישים לחייהם: בטהובן, לאה גולדברג, אלתרמן, דוסטוייבסקי.  במאה ה 21 ציפיותינו כאמור הן אחרות.

פטירתו של מוטי היא בגדר אסון. עלו בדעתי מחשבות וכמה אמרות בנושא זה של אסון:

אסון הוא סינתזה של מהלומה והפתעה, אשר מוכיחה לנו פעם נוספת את מידת קטנותנו מול הגורל. האסון מזכיר לנו תמיד כי חיינו  הם אידיליה מדומה. חזיון הפטה מורגאנה מתעתע בהלך העובר במדבר. האסון מתעתע בהלך העובר במסע החיים.

אסון הוא הוכחה נוספת לקוצר ידינו מול ידו הארוכה של הגורל. ראשיתו של אסון היא מהלומה. תוצאתו היא חידה. האסון מתסכל במיוחד כאשר אין את מי להאשים. הסטואיקן עשוי לקבל בשלווה את אפשרות פגעי הגורל.

 

מוות על כמה עמדות ותגובות כלפיו.

 

המוות הוא מושג השייך לבלתי נודע.  הגישה, המדגישה נחמה, מסתמכת על קיומם של שכר ועונש ונוכחותו הממשית של גן עדן. הגישה הצינית אומרת :"חיים רק פעם אחת". הפטאליסט הולך בהשלמה לקראת המוות. כך הלוחמים יוצאים לקרב בשירת הג'אהילייה הקדם אסלאמית. הסטואיקן מקבל את המוות בשלווה. כזו היא תגובת סוקרטס לאחר משפטו. תגובת סנקה אשר נירון קיסר ציווה עליו להתאבד. ההדוניסט מתענג על החיים ואומר: "אכול ושתה". מאורע כמו המגיפה השחורה באמצע הארבע עשרה יצר תגובה של פאניקה.  הגיבור מגלה הרואיות מול סכנת המוות. ההרפתקן מתגרה בסכנה ובמוות. המיסטיקן מנסה ליצור קשר עם עולם המתים. איש הפיזיקל אימורטל מנסה להכחיש את קיומו של המוות. תרבות השאהידים מקדשת את המוות. תרבות השכול מעמידה אותו במרכז. התפיסה של כוליות רואה את המוות כחלק מן החיים. האמנות נוצרת גם מתוך הפחד מהמוות. מלאך המות מתואר כשיא הדמוניות. בסרט "החותם השביעי" משחק נושא הצלב שחמט עם המוות. הגרוטסקה מציגה את המוות באורח נלעג ומצחיק. תיאור תחיית המתים הוא חלק מעתיד רחוק רחוק. המדע מנסה להתמודד עם המוות ולהשיג עליו ניצחונות קטנים. השאיפה לאלמוות מצד יצורים סופיים היא מעט אוטופית.

 

הטקסט על המות נכתב בשבת בצהריים. מעט אחרי קבלת הידיעה על מותו של מוטי גרנר.

השיר והדברים בהספרד נכתבו בבוקר יום ראשון, המחשבות על מותו המפתיע בבוקר יום שני. ההלויה

 

 

עמיקם יסעור מאי 2019

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים