סיפור תלמודי:
בר קפרא בסעודה/מתוך מדרש ויקרא רבה  פרשה כח

רַבִּי עָשָׂה סְעֻדַּת מִשְׁתֵּה בְּנוֹ,

 

הִזְמִין רַבִּי לְכָל הַחֲכָמִים וְשָׁכַח לְהַזְמִין אֶת בַּר קַפָּרָא.

 

הָלַךְ בַּר קַפָּרָא וְכָתַב עַל שַׁעַר הַבַּיִת:

 

"אַחֲרִית כָּל שִׂמְחָה מָוֶת – וּמָה יִתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ?"

 

יָצָא רַבִּי וְרָאָה, אָמַר: מִי עָשָׂה לָנוּ כָּךְ?

 

אָמְרוּ: בַּר קַפָּרָא, שֶׁשָּׁכַחְתָּ לְהַזְמִינוֹ.

 

 

 

לְמָחָר עָשָׂה סְעֻדָּה אַחֶרֶת וְהִזְמִין אֶת הַחֲכָמִים וּבַר קַפָּרָא עִמָּהֶם.

 

כֵּוָן שֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל הָיָה בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר עַל כָּל תַּבְשִׁיל

 

וְתַבְשִׁיל שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁלֹש מֵאוֹת מִשְׁלֵי שׁוּעָלִים.

 

וְהָיוּ הַדְּבָרִים עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם, נִצְטַנְּנוּ הַתַּבְשִׁילִים, וְלֹא טָעֲמוּ מֵהֶם כְּלוּם.

 

אָמַר רַבִּי לְשַׁמָּשָׁיו: מִפְּנֵי מָה הַתַּבְשִׁילִים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים וְאֵין טוֹעֵם מֵהֶם כְּלוּם?

 

אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי זָקֵן אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם

 

וְאוֹמֵר שְׁלֹש מֵאוֹת מְשָׁלִים עַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל.

 

נִכְנַס רַבִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ?

 

הַנַּח לָהֶם לָאוֹרְחִים שֶׁיֹּאכְלוּ!

 

אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא תֹּאמַר בִּשְׁבִיל תַּבְשִׁילֶיךָ בָּאתִי,

 

אֶלָּא בִּשְׁבִיל לֵישֵׁב עִם חֲבֵרַי!

 

וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְפַיְּסִים זֶה אֶת זֶה עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים