סיפור תלמודי:
שלמה הקבצן/ מתוך מדרש ילקוט שמעוני

בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד שְׁלֹמֹה מִמַּלְכוּתוֹ

וְהָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה,

פָּגַע בּוֹ אָדָם אֶחָד וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו.

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם רְצוֹנְךָ – הַשְׁגַּח עָלַי הַיּוֹם.

מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ וְהֶעֱלָהוּ לַעֲלִיָּה וְזָבַח לוֹ שׁוֹר וְהֵבִיא לְפָנָיו הַרְבֵּה מַטְעַמִּים.

הִתְחִיל מַשְׁמִיעַ לוֹ דִּבְרֵי מַלְכוּתוֹ

וְאָמַר לוֹ: זָכוּר אַתָּה, שֶׁעָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ כְּשֶׁהָיִיתָ מֶלֶךְ.

כֵּוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ יְמֵי מַלְכוּתוֹ – הִתְחִיל שְׁלֹמֹה גּוֹעֶה וּבוֹכֶה.

הָיָה בּוֹכֶה כָּל אוֹתָהּ סְעֻדָּה, עַד שֶׁעָמַד מִשָּׁם בִּבְכִיָּה.

 

לְמָחָר פָּגַע בּוֹ אָדָם אַחֵר.

הִתְחִיל מִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנָיו

וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! רְצוֹנְךָ שֶׁתַּשְׁגִּיחַ עָלַי הַיּוֹם?

אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִי, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לִי חֲבֵרְךָ?

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אִישׁ עָנִי אֲנִי, אֶלָּא אִם תַּשְׁגִּיחַ עָלַי – מְעַט יְרָקוֹת יֵשׁ לִי, אֲנִי מַנִּיחַ לְפָנֶיךָ. אִם רְצוֹנְךָ – בּוֹא עִמִּי לְבֵיתִי.

בָּא עִמּוֹ לְבֵיתוֹ.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ – רָחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהֵבִיא לְפָנָיו מְעַט יָרָק.

הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְנַחֲמוֹ

וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָבִיךָ, שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מְלוּכָה מִזַּרְעוֹ;

אֶלָּא כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מוֹכִיחַ וְחוֹזֵר וּמְרַצֶּה;

אֲבָל עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירְךָ לְמַלְכוּתְךָ.

 

וּכְשֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה לְמַלְכוּתוֹ, הִתְנַבֵּא עַל זֶה בְּחָכְמָתוֹ: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק" (משלי טו, יז) – שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי, "מִשּׁוֹראָבוּס" (שם) – שֶׁלֹּא הֶאֱכִילַנִי אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶלָּא לְהַזְכִּירֵנִי צַעֲרִי.

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים