אירוע  חודש אדר במוזיאון חצר היישוב הישן/ עינת פינקל

 

חודש אדר היה השנה עשיר באירועים בירושלים. במוזיאון חצר היישוב הישן התקיים אירוע שירה ופיוט יוצא דופן: "משנכנס אדר- מרבים בפיוט", ביוזמה משותפת של הרצל ובלפור חקק (בעבר יושבי ראש אגודת הסופרים העברים) ואורה פיקל –צברי, מנהלת מוזיאון חצר היישוב הישן ברובע היהודי בירושלים. האירוע התקיים ב-19.3.2019 – י"ב באדר ב' תשע"ט.

האירוע היה מופע של פיוטים ושירים, אך בו זמנית נועד להשיק את הקובץ "חיבת הפיוט"- ספר פיוטים בהוצאת "חיבה" (עורך אליהו גבאי), ואת הביאורים לכל הפיוטים כתבו: הרצל ובלפור חקק.

הדרך משער יפו אל המוזיאון כללה סיור מודרך לשם בדרך היסטורית מעניינת, בעקבות כניסת גנרל אלנבי לירושלים בדצמבר 1917, כדי לקבל את כתב הכניעה של המשטר העות'מני, לאחר 400 שנות שלטון בא"י.

המרצה האורח של האירוע היה הרב ד"ר חניאל פרבר.

הקדים בדברים על הפיוטים, הרצל חקק, שנתן סקירה על הקובץ "חיבת הפיוט" ועל משמעות הפיוט בתרבות היהודית. בין השאר אמר: " הפיוטים לאורך הדורות הושרו בעברית, וגם התפילות נהֱגו בעברית.  הפיוטים והתפילות היו פרוכֶת המגן הרוחנית, הם שמרו על שׂפתנו הלאומית, שלא תֹאבד....

גם היום, כשהעולם הפך לכפר גלובּלי, הפיוטים שומרים על ייחודנו ועל שמירת תרבותנו העברית בתוך יָם של שפות זרות, ואיוּם מתמיד של עברית מאונגלֶזֶת. אל נשכּח: התרבות העברית היא קטנה וייחודית והיא נאבקת על מקומה בתוך 'כפר גלובלי'- כדוִד מול גוליית. בדור האחרון זה הפך למאבק קשה מול 'כּפר' גדול שסוחף הכול, שמאיים על תרבויות קטנות וייחודיות. בזכות הפיוטים העבריים ידענו לשמור על לכידותנו..."

הרב ד"ר חניאל פרבר הציג את הפיוטים בפרספקטיבה היסטורית: הוא תיאר את תהליך היווצרות התפילות ואת הדרך שבה נוספו הפיוטים לסידור התפילה. הוא הראה את היחס הדו-ערכי כלפי הפיוט בראשית הדרך. כך ציטט את המקור מתוך התלמוד, מסכת סוטה: "משבטלה סנהדרין, בטל השיר מבית המשתאות...משמתו נביאים ראשונים בטלו אורים ותומים". על שפת הפיוטים והשירים הובאו דבריו של רב חסדא, שגילה חרדה שהפייטנים יִכְללו דברים לא כשרים בפיוט: "אמר רב חסדא: בראשונה הייתה אֵימת סנהדרין עליהם, ולא היו אומרים דברים נבלה בשיר, אבל עכשיו שאין אֵימת סנהדרין עליהם, הן אומרים דברי נבלה בשיר". המרצה תיאר תהליך שבו בגלל החוּרבּן סרבו לכל שיר או דְבר זמר: ""משחרב בית המקדש, תיקנו חכמים....גָזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר, אסור לשמוח בהן ואסור לשמען".  הרב ד"ר פרבר תיאר את התהליך של התקבלות הפיוטים בתוך התפילה.

הרב פרבר, חניך ישיבת בני עקיבא וישיבה תיכונית כפר גנים בפתח תקווה. המשיך לימודיו בישיבת הנגב והוסמך לרב. כן סיים תואר שלישי בחינוך וריכז את חידון התנ"ך העולמי לנוער.

המנחה של האירוע בלפור חקק הציג את התפיסה של תפילה אישית: " התפילה נקרא 'עבודה שבלב'. ואין סתירה: ניתן להתפלל מן הנוסח הכתוב, אך גם לחבר תפילות חדשות כל הזמן... וזו הזמנה למשוררים לחבר שירים ותפילות".

ואכן המשוררות והמשוררים הפליאו לקרוא שירי תפילה שחיברו, והלקט הופק על ידי המוזיאון, כפי שנהג המוזיאון בכל אירועי השירה עד כה.

המשוררים שקראו משיריהם: דן אלבו, אשר כנפו, חיה בנצל, אביבה גולן, יפה לורנצי, בת גלים שאולי,  ליאת בן שי, יהודה ניסן, חגי קמרט, אדלינה קליין, שושנה קרבסי, רחל סיידוף מזרחי. מלכה קו-אל (אליהו) קראה מפיוטי סָבה ר' אהרן דוד ששון, מייסד התנועה הציונית בבגדד, מתוך ספר פיוטיו.

אורה פיקל צברי, מנהלת המוזיאון, הציגה כתבי יד של פיוטים מאוסף המוזיאון.

.

 

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים