רשימה:
על צריך ספונג'ה דחוף/ אירית זילברמן


אוסף שירים זה הוא תערובת של מקמה, פזמון, סטירה מחורזת ובה המחבר נוגע בצדדים מגוונים של החיים בחברה המודרנית ומעט גם בחוויות אישיות. 
כתיבתו מושפעת מסגנון החריזה, הקצב והנושאים של בעלי הטורים הידועים חיים חפר ודידי מנוסי.
הספר מכסה תקופות שונות בחיי המדינה והחברה בישראל וגם בחייו של הכותב. 
סדר השירים הוא מגוון, מפתיע ומרענן..קשה לנחש מה יהיה הנושא של השיר הבא..וזה בהחלט הופך את חווית הקריאה למיוחדת וזורמת. כי הרי אין זה מאמר. זהו סיפור קצר ערוך בחריזה קלילה. 
נוגעת ללב היא העובדה שלמרות שנותיו הארוכות בחו"ל הוא כל כך קשור לנעשה בישראל. ניכרת אהבתו הרבה לארץ ולמורשת שהטמיעה בו. בשירים רבים ניכרת קודם כל ה"ישראליות" שלו. 
ספר כזה בהחלט יכול לעזור לישראלים החיים שנים רבות בארה"ב להחליט שהם בעצם יכולים להכריז בקול: " אני תמיד אשאר קודם כל ישראלי". 
מבחינה זו הוא גם ספר היסטוריה של אירועים בתולדות המדינה: שערוריות סביב מוסד הנשיא, מקומה של ההסתדרות, דמותו של הקיבוצניק , האפיפיור, יחס האיחוד האירופי לישראל וכו.
השירים הנוגעים באישי ובכלל אנושי גם הם נוגעים ללב, לדוגמא שיר "הפרחח בשכונה" או " מה עוד אומר" או
" השלדים בארון".
ובאשר לנושא החברתי, למרות הבוז למושג " סוציאליזם" הוא מגלה בשירים רבים אמפטיה והזדהות עם האנשים שנשארים בשולי החברה ומתקשים לשאת בעול החיים ועל מדינה שאינה דואגת מספיק לחלש כמו בשיר " פרה חולבת" או בשיר "מסחטה ומיץ".
לסיכום: הספר מומלץ לקריאה, מומלץ לקרוא בשלבים, קצת כמו קריאה במוסף עיתון של סוף שבוע. כי הרי הוא לגמרי עוסק בעניינים כאלה.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים