מנוי לפורטל בכיוון הרוח


סיפור תלמודי:
חטאי סדום/ תלמוד בבלי מסכת סנהדרין 


שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

מָה נֶאֱמַר בְּאַרְצָם?

"אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם... מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ,

נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה" (איוב כח, ה-ז) –

שֶׁאֵין לְךָ כָּל שְׁבִיל וּשְׁבִיל בִּסְדוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ שִׁבְעָה אִילָנוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה –

גֶּפֶן וּתְאֵנָה

וְרִמּוֹן, אֱגוֹז וְשָׁקֵד,

תַּפּוּחַ וּפַרְסֵק,

וְהָיָה כָּל הַשְּׁבִיל מְסֻכָּךְ

אָמַר רַ' לֵוִי בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: בַּר הֶדְיָא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל,

וְכֵוָן שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל אִילָנֵי סְדוֹם לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת עַל הָאָרֶץ מִכּוֹחָם שֶׁל אִילָנוֹת.

כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֶחָד לְגַנָּן וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ:

"תֵּן לִי בְּאִיסָר יָרָק" –

כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ הָיָה מְשַׁכְשְׁכוֹ בְּמַיִם וּמוֹצִיא מֵעָפָר זָהָב. 

 

אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם:

מֵאַחַר שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בְּשַׁלְוָה וּבְטוֹבָה,

מָזוֹן יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ,

כֶּסֶף וְזָהָב יוֹצֵא מֵאַרְצֵנוּ,

אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵאַרְצֵנוּ –

לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים, שֶׁאֵין בָּאִים אֶלָּא לְחַסְּרֵנוּ?

בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ,

שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ" (שם, ד) –

אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכֵּחַ אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵיכֶם, אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. 

 

דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה" (תהילים סב, ד)  –

מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי וְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו וּבָאִים וְנוֹטְלִים אֶת מָמוֹנוֹ. 

 

מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "חָתַר בַּחֹשֶךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ" (איוב כד, טז) –

מְלַמֵּד שֶׁהיו נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן

וּמַפְקִידִים אֶצְלָם אֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם,

וְלָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִים אוֹתוֹ כְּכֶלֶב,

וְחוֹתְרִים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ מָמוֹן.

 

אָמְרוּ: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹר – רוֹעֶה יוֹם אֶחָד, וְשֶׁאֵין לוֹ – רוֹעֶה שְׁנֵי יָמִים.

הָיָה שָׁם יָתוֹם בֶּן אַלְמָנָה,

מָסְרוּ לוֹ אֶת שׁוֹרֵיהֶם לִרְעוֹתָם.

הָלַךְ וּנְטָלָם וַהֲרָגָם. 

אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹר יִטֹּל עוֹר אֶחָד וְשֶׁאֵין לוֹ שׁוֹר יִטֹּל שְׁנֵי עוֹרוֹת,

אָמְרוּ לוֹ: מָה זֶה?

אָמַר לָהֶם: סוֹף דִּין כִּתְחִלַּת דִּין.

 

מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ שׁוּרָה שֶׁל לְבֵנִים, הָיָה בָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹטֵל אַחַת.

אָמַר: לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אַחַת.

 

מִי שֶׁהָיָה שׁוֹטֵחַ שׁוּמִים אוֹ בְּצָלִים, הָיָה בָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹטֵל אֶחָד. 

אָמַר: לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָד.

 

אַרְבָּעָה דַּיָּנִים הָיוּ בִּסְדוֹם: שַׁקְרַאי וְשַׁקְרוּרַאי וְזַיְּפַאי וּמַצְלֵי דִּינָא.

מִי שֶׁהִכָּה אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְהִפִּילָה, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ לְבַעְלָהּ: תְּנֶנָּה לוֹ שֶׁיְּעַבְּרֶנָּה לְךָ. 

מִי שֶׁקִּצֵּץ אֹזֶן שֶׁל חֲמוֹר שֶׁל חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ לוֹ לְבַעַל הַחֲמוֹר: תְּנֵהוּ לוֹ עַד שֶׁתִּצְמַח

מִי שֶׁפְּצָעוֹ חֲבֵרוֹ, אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁהִקִּיז לְךָ דָּם

 

מִי שֶׁעָבַר בְּגֶשֶׁר נוֹתֵן אַרְבָּעָה זוּזִים, וְשֶׁעָבַר בְּמַיִם נוֹתֵן שְׁמוֹנָה זוּזִים.

פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן לְשָׁם כּוֹבֵס אֶחָד,

אָמְרוּ לוֹ: תֵּן אַרְבָּעָה זוּזִים.

אָמַר לָהֶם: אֲנִי בְּמַיִם עָבַרְתִּי.

אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, תֵּן שְׁמוֹנָה.

לֹא נָתַן – פְּצָעוּהוּ,

בָּא לִפְנֵי הַדַּיָּנִים.

אָמְרוּ לוֹ: תֵּן שָׂכָר שֶׁהִקִּיזוּ לְךָ דָּם, וּשְׁמוֹנָה זוּזִים שֶׁעָבַרְתָּ בְּמַיִם.

 

אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם נִזְדַּמֵּן לְשָׁם.

פְּצָעוּהוּ, וּבָא לִפְנֵי הַדַּיָּן.

אָמַר לוֹ: תֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ, שֶׁהִקִּיז לְךָ דָּם.

נָטַל אֱלִיעֶזֶר אֶבֶן וּפָצַע אֶת הַדַּיָּן,

אָמַר לוֹ: שָׂכָר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ תְּנֵהוּ לָזֶה – וּמָמוֹן שֶׁלִּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד.

 

כָּךְ הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם אַנְשֵׁי סְדוֹם:

מִי שֶׁיַּזְמִין אָדָם לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה יִפְשְׁטוּ טַלִּיתוֹ.

נִזְדַּמֵּן אֱלִיעֶזֶר לְשָׁם לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְלֹא הִזְמִינוּהוּ.

כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְעֹד הָלַךְ וְיָשַׁב בְּסוֹף כֻּלָּם.

אָמְרוּ לוֹ: מִי הִזְמִינְךָ לְכָאן?

אָמַר לָזֶה שֶׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ: אַתָּה הִזְמַנְתַּנִי.

אָמַר: שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ שֶׁאֲנִי הִזְמַנְתִּי וְיִפְשְׁטוּ בִּגְדִּי.

נָטַל טַלִּיתוֹ וּבָרַח לַחוּץ.

וְכִֵן עָשָׂה אֱלִיעֶזֶר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם,

וְאָכַל הוּא אֶת הַסְּעֻדָּה.

 

הָיְתָה לָהֶם מִטָּה שֶׁהָיוּ מַשְׁכִּיבִין בָּהּ אוֹרְחִים.

אָדָם אָרֹךְ – קִצְּרוּהוּ, קָצָר – מתָחוּהוּ.

נִזְדַּמֵּן לְשָׁם אֱלִיעֶזֶר.

אָמְרוּ לוֹ: עֲלֵה וּשְׁכַב בַּמִּטָּה.

אָמַר לָהֶם: מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה אִמִּי נָדַרְתִּי נֵדֶר שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּב בְּמִטָּה. 

 

כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם עָנִי הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן לוֹ דִּינָר וְכוֹתֵב שְׁמוֹ עָלָיו, וּפַת לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ. וּכְשֶׁמֵּת הֶעָנִי הָיָה בָּא כָּל אֶחָד וְנוֹטֵל דִּינָר שֶׁלּוֹ.

הָיְתָה שָׁם רִיבָה אַחַת שֶׁהוֹצִיאָה פַּת לְעָנִי בְּכַדָּהּ.

עָבְרוּ שְׁלוֹשָה יָמִים וְלֹא מֵת – וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר.

טָשׁוּ אֶת הָרִיבָה בִּדְבַשׁ וְהֶעֱמִידוּהָ עַל גַּג הַחוֹמָה וּבָאוּ דְּבוֹרִים וַאֲכָלוּהָ.

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה" (בראשית יח, כ) – עַל עִסְקֵי רִיבָה.

 

 

טואול - בניית אתרים