מנוי לפורטל בכיוון הרוח



שיחה על קולנוע עם עמוס גיתאי/ ראובן שבת

הבמאי עמוס גיתאי הוא יוצר קולנועי בעל קול מיוחד. בעשרות הסרטים שיצר הוא כיוון הרבה אל משמעיות שאינם פלסטיות או אילוסטרטיביות אלא מאוד מהותיות. בסרטים שלו, הגיבורים, מחפשים משמעות. העלילה תפורה על רמות גבוהות של דיוק בנרטיב שלה , בדמויות וכמובן בצילומים עצמם, שהם מלאכת מחשבת קולנועית בפני עצמה של דינמיקה יצירתית גבוהה מאוד.

גיתאי, הוא יליד חיפה, במאי, תסריטאי ומפיק וברזומה שלו עשרות סרטי איכות שהטביעו את חותמם על הקולנוע הישראלי והעולמי בכללותו.

בסרטיך הגיבורים שלך תרים אחר משמעות לחייהם שאינה נמצאת שם באמת,  אתה מנסה להביא אותם לחפש/ למצוא את התשובות, רובם לא מצליחים למה? מה הם מחפשים בעצם?

"הקיום המודרני הוא קיום שמעורר שאלות של זהות אקזיסנטיאלית של תלישות האנושות , ולא רק בישראל כולם בתזוזה , אין יותר מה שניתן לקרוא : ״ שבטים מאושרים ״ שחיים על אדמתם עשרה דורות .

ישראל היא מקום כזה , מורכב מיהודים , ניצולי שואה שאירופה גירשה אותם , מיהודים יוצאי צפון אפריקה וארצות ערב שהתנועות הלאומיות של ארצותם דחקו אותם, מפלסטינים שהישראלים דחקו אותם ... במציאות הזאת , אלו הם המרכיבים שראוי לקולנוע להתמודד איתם ... וזה גם מרכז הסרטים השונים שלי - הדוקומנטריים : בית , ואדי , יומן שדה , אננס , בנקוק בחריין , מאוחר יותר ( עלילתי עם ז’אן מורו ) התנתקות ( עליליתי עם ג’ולייט בינוש ) איזור חופשי ( נאטלי פורטמן , חנה לסלו , היאם עבאס ) הארץ המובטחת ועוד ועוד עד  הסרט החדש,רכבת  קלה עם שלל הדמויות הדוברות 7 שפות ,פוליפוניה של קולות .

 

 במובנים מסוימים העבודה הקולנועית שלך מזכירה לי את עבודתו ההגותית של ולטר בנימין, קרי, הצורך לגעת במציאות דווקא דרך פענוח סמלים מיידים שעולים( למשל, בסרט האחרון, הדיאלוג הנטורילסטי בין בני הזוג ברכבת, המונולוג הרגיש של הכומר, הבריחה של התייר הצרפתי וההתקלות הפתאומית שלו עם זוג ישראלי פטריוטי ומשונה). אלו תהליכים מיידים, אבל הצופה צריך לפענח אותם בהמשך ולעבד אותם למשמעות נוספת, אתה רואה בקולנוע גם אמירה הגותית בפרט בהתייחסות לסרט רכבת קלה?

 

"בעיקר אמירה הגותית הדורשת פיענוח ... זאת גם החוויה האהובה עלי כשאני צופה בסרט . הסרטים הטובים ביותר שראיתי מתחילים כשההקרנה הסתיימה . אני מעדיף צופה/ פרשן ,ולא צופה/ שהוא חלק מתרבות הצריכה . אבל זה כמובן יותר ויותר נדיר במקומותינו.

בעידן של צונמי של צעקנות , וולגאריות , אמירה סובטילית הדורשת התבוננות ופענוח נעשית נדירה יותר . יש תובענות לעבודות שלא דורשות פרשנות שניתן לצרוך אותם מייד כמו מקדונלד . מה לעשות שאותי זה לא מעניין.

וזה כמובן מחזיר לשאלה שלך ולוולטר  בנג’מין על מעשה האמנות ."

 

האם הקולנוע שלך בא גם לשנות את חייהם של בני אדם או את התפיסה הקיומית שלהם, הן בהיבט אתי והן בהיבט אסתטי?

 

"קולנוע לא יכול לשנות מציאות באופן ישיר . במקרה הטוב הוא מעורר שאלות , וזאת נקודת פתיחה טובה לשינוי."

 

מי הם חמשת במאי הסרטים המוערכים על ידך ביותר?

רוברט ברסון. פייר פאולו פאזוליני  .ריינר פאסבינדר .רוברטו רוסליני .אלפרד היצ’קוק 


 

מה הוא הסרט האהוב עליך ביותר?

גרמניה שנת אפס



 

 במה תלוי עתידו של הקולנוע לעתיד לדעתך, הרי כיום בניגוד לעבר צצות עולות שאלות הנוגעות לסכנה הפיזית של הכחדה טבעית לכדור הארץ למשל, לריחוק מאמונות, אפילו לריחוק מאמונות ניו אייג', להתרכזות בפלסטיות רוחנית וקיומית, קצרת מועד, הקולנוע צריך לטפל בזה לדעתך ואם כך כיצד?

בתבונה..!



 

טואול - בניית אתרים