מנוי לפורטל בכיוון הרוח


סקירת האלבום מעבר לכביש שש / עמרי נובל

את האלבום של "מעבר לכביש שש" שידרתי ערב השקתו בתכנית הרדיו "אלבומלא" המוקדשת ליצירה השלמה, האלבום.

בחרתי לפתוח את הסקירה בהגדרה זו שכן האלבום "המכונה שבתוכי" הוא אלבום, השירים שזורים זה בזה הן בתוכן הרגשי והן בהפקה.

לכן את הסקירה אחלק לשני כובעים, הכובע החשוב כמאזין, השומע ומקשיב ליצירה שלמה והכובע המקצועי (חשוב אבל רק למביני עניין..כמפיק).

 

קצת רק על "מעבר לכביש שש", להקה באר – שבעית אשר מובילים אותה הזוג יעל (שירה) וטל דויד (גיטרה, סאמפלר וקולות) שאליהם חברו דוד אברהם (תופים), שי לוי (בס וקולות), ישי גילרון (קלידים).

ההרכב מאופיין בצליל אפל המושפע מהמון אזורים מוזיקליים הנעים בין ניו אייג', אלקטרוני לסופט רוק ונושאי כתיבתם בעלי תוכן ומשמעות שאינה נשמעים הרבה ברדיו

ואף על פי כן ההרכב הצליח לכבוש ובצדק את ליבו ואוזניו של אביו הרוחני של הרוק בארץ, יואב קוטנר (בסינגל "יתדות") וזו כבר נקודת פתיחה מצויינת.

"המכונה שבתוכי" היא לא מכונה פשוטה,היא מורכבת, מלאת עומק ותהיות על מקומה בחיים ובעולם, זה לא אלבום לקלי דעת ויש בו רגעים קשים מבחינה רגשית.

נושאים נפשיים כגון מצב נפשי דו קוטבי (בשיר "שולמית") ועד הלחימה ב"צוק איתן" בשיר "יום שישי השחור ברפיח", להקשיב לאלבום זו חוויה מטלטלת, לא לבעלי לב חלש ולא כי האלבום לא טוב חלילה,

אבל יש לו משמעות ושיריו נכתבו מתוך מקומות לא פשוטים בחיים וזה הושלך לנגינה ולהפקה, אם חיפשתם חפלה של קובי פרץ או חלילה עומר אדם, טעיתם במועדון.

אם לתת רפרנסנים מוזיקליים שהרגשתי שהמוזיקה נעה זה בין "הקיור", "מאסיב אטאק" "זירו 7" ופורטיס בתחילת הדרך, יש אוירה באלבום וביצירת השירים, כמאזין אני שמטבעי אוהב אפלוליות נשאבתי לתוך כל שיר והסיפור שלו.

אני לא מונע מטקסט וגם לא מלחן אלא מכלל החוויה, מה השיר מייצר אצלי רגשית, ברוב המקרים הרגשתי צורך להרהר על מקומי בעולם, זה אלבום לחשבון נפש אישי והוא בהחלט מתאים למי שמחפש אלבומים ושירים בעלי תוכן ומשמעות שהיום לעיתים נדמה שחלפו מן העולם.

כעת נדבר על ההפקה, סאונד אחיד לאורך אורכו של האלבום, הפקת הסאונד נבחרה בקפידה החל מכלי הנגינה (כולל שחזור תיבת נגינה מלפני 150 שנה) ועד גיטרות מודרניות מלאות ריברב ודיליי, אחת ההחלטות הפקתיות שנלקחו היא צביעת השירה, השירה מאוד בתוך המיקס, יש לכך משמעות, היא רווית ריברב (אקו) ולכן לעיתים נבלעת בתוך המיקס אבל עפ"י הבנתי מתוך השאלות ששאלתי את טל דויד הגיטרסיט, זה מכוון.

כיון שהשירה היא הפנים של השיר לעיתים הרגשתי שזה טו מאצ' אבל אני מבין את ההחלטה ולמה היא נלקחה.

מאוד התחברתי לצבע התופים, הם נשמעים מצויין לאורך כל האלבום והצלחה בסאונד תופים מהווה פקטור לאיכותו של אלבום שכן זה כלי מורכב להקלטה (ריבוי מיקרופונים וכו').

את מופע ההשקה שלא נכחתי בו (עקב הופעה בבאר שבע, עירם של הלהקה) מלווה וידאו ארט מושקע וכן תערוכה מקדימה, משמע האלבום הוא באמת יצירה שמוצאת דרך להצגה דרך האוזניים, העיניים ובעיקר הלב, גם אם הוא מכונה.

 

לסיכום "המכונה שבתוכי" בהחלט ראויה לפרס נובל!

 

מעבר לכביש שש הם

יעל דויד – שירה

טל דויד – גיטרה, סאמפלרים וקולות

שי לוי – בוס וקולות

ישי גילרון – קלידים

דוד אברהם – תופים

 

סינגלים -

שנית מצדה -

יתדות -

פעמון זכוכית -

ורטיגו -

 

עמרי נובל - מפיק מוזיקלי, שדרן ומוזיקאי, מייסד ההרכב "עמרי נובל והאצילים"

עורך מדור מוזיקה - שחר כהן.לפניות/תגובות-

https://www.facebook.com/shahar.music

לכתבות נוספות במדור מוזיקה

 

 


טואול - בניית אתרים