צילום: עמי ורדי. אביבית חזק.
"אור וחופש" בספריית קריית אונו/ חגית בת אליעזר
 

שבוע החנוכה – עונת הפסטיבלים, גם לשירה: בתל אביב, בבאר שבע וגם בקרית אונו. ב- 4.12.2018 - נר שלישי של חנוכה, נערך אירוע של שירה ומוזיקה "אור וחופש" בספרייה המרכזית של קרית אונו. מזה מספר שנים מתקיים שיתוף הפעולה בין ראובן שבת – העורך והבעלים של פורטל התרבות והספרות "בכיוון הרוח" ואסי הירשפלד – מנהלה הנמרץ של הספרייה המרכזית של קריית אונו, הנמצאת ברחוב "המייסדים", בקרבת רחוב "מיכאל וולך" – ממייסדי הישוב, אביה של יונה. מדי 3 חדשים אסי הרשפלד מארח אירוע שירה בעריכתו של ראובן שבת, המוקדש לנושא מסוים, בו ניתנת הזדמנות למשוררים ולמוזיקאים להציג את יצירותיהם מול קהל רב באולם מרווח מוקף מדפי ספרים.

 

באירוע "אור וחופש" הייתה אוירה חגיגית ונינוחה. לאחר כיבוד עשיר, הדלקת נרות ושירי חנוכה במבואת הספרייה, הקהל מילא את האולם המרכזי. הסופרים והמשוררים עלו על הבמה, הציגו את עצמם וקראו מספר יצירות, אשר הוקרנו על המסך במצגת שהוכנה מראש ע"י ראובן שבת. גם המוזיקאים ביצעו שירים אחדים. הייתה תחושה של אורך רוח. היוצרים קיבלו נתח משמעותי של זמן-במה ולקהל ניתנה הזדמנות להתוודע אליהם.

 

הראשונה עלתה אביבית חזק - אמנית רב תחומית: כותבת, מציירת, מפסלת. ספר הביכורים שלה "מתעברת עם הזמן" יצא לאור בשנת 2016 בהוצאת "פיוטית". אביבית קראה שירים חדשים מתוך ספר בכתובים, ושירים מתוך ספר הביכורים שלה, ובפרט:

תחזית

תְּחִלָּה

הָרֶחֶם רָעַד

אַחַר כָּךְ

הָאֲוִיר הִתְמַעֵט בִּי

וְכִמְעַט אָזַל

עַד אֲשֶׁר עָלָה

הָאוֹר וְהֵבִיא

עִמּוֹ מְנַחֵם

 

רון גרא היה מורה לספרות, וניהל בית ספר. הוא פרסם 12 ספרי שירה. בין השירים שקרא קרן השיר:

 

זיק

אֵין חוּץ

אֵין פְּנִים.

הַדֶּלֶק  בִּי  פְּתִיל,

כְּמוֹ בַּחוּץ

גַּם פְּנִים

יָאִיר.

זִיק אוֹחֵז.

שֶׁמֶשׁ בְּאַגַּן הַחֲלוֹמוֹת

מַצִּיתָה

 הִלַּת אַהֲבָה.

 

עזרא לוי למד בלשנות ומקרא באוניברסיטת בר-אילן, בוגר כיתת השירה של "הליקון". שיריו פורסמו בעיתונים ארציים ובכתבי-עת שונים, שוקד בימים אלה על ספר שיריו הראשון. מזה 10 שנים, עזרא מתעד ברחבי הארץ ערבי שירה, ספרות ותרבות, ועל פועלו זה כ"צלם פּואטי", זכה בפרס "אות קסת הזהב", מטעם אגודת הסופרים העברים בישראל. שפתו השירית של עזרא מקורית ורעננה. היא משלבת בין שדות משמעות שונים, ופונה לשכל ולרגש כאחד, כפי שניכר בשיר "שמש אלקטרונית", המוקדש לאחותו צביה ז"ל, שפורסם בעתון "מעריב":

                  

שמש אלקטרונית

שֶׁמֶשׁ אֶלֶקְטְרוֹנִית שׁוֹלַחַת אֵלַיִךְ קַרְנַיִם

גַּם בַּלַּיְלָה,

סוֹרֶקֶת מִרְקָמִים שֶׁל נֶגַע,

שׂוֹרֶפֶת גִּדּוּל שֶׁצָּמַח בְּשָׂדוֹת חֲדָשִׁים,

בְּתוֹךְ הַגּוּף הַמִּתְכַּלֶּה.

בִּסְרִיקַת הַמַּחְשָׁבוֹת,

אוֹמֵר הָרוֹפֵא,

לֹא אֻתְּרָה הַמִּלָּה מָוֶת,

וַאֲנִי מוּל עֵינַיִךְ.

שׁוּם זְרִיחָה לֹא רוֹאֶה בָּהֶן,

רַק שְׁקִיעָה.

שְׁקִיעַת הַדָּם.

 

בשמת אלוני – משוררת ושחקנית תיאטרון ריגשה את הקהל, כשקראה-שיחקה שיר אישי-חושפני ארוך עם חרוזים מלהיבים ורמזים שובבים.

וכך השיר מתחיל:

 

חופש תם ... משאלה אחרונה

רֶגַע לִפְנֵי

שֶׁרָאשִׁי יֵיעַרֵף

אֲבַקֵּשׁ לְבַלּוֹת

בַּחוֹף הַסּוֹחֵף

 

שְׁנִיָּיה בְּטֶרֶם

הַכֹּל בִּי נוֹבֵל

עִם קַרְטִיב לִימוֹן

אֵשֵׁב לְצַלְצֵל

 

אֲצַלְצֵל לְאָבִי. .

אֲזַנֵּק מִמוֹחוֹ..

כְּ-אַתֵנַה..

צִיל

צְלִיל..

וְאֶפְנֶה כֹּה וְכֹה

 

אָכַלֵה זַעֲמִי

בְּסוּכַּת הַמַּצִּיל

עַד שְׁ-עַד לַטַּבּוּר

יַעֲמוֹד ה-חֲצִיל

 

חָרִיף עַל הָאֵשׁ

שׁוּם וּפִלְפֵּל בְּיָד

שֶׁמֶן זַיִת וְהוֹפּ..

הַ- חֲצִיל נֶעֱמָד

 

וּבְטֶרֶם הַכֹּל

יִתְנַדֵּף כְּמוֹ חֲלוֹם

אַסְפִּיק עוֹד לִמְצוֹא

בְּחוֹלוֹת יַהֲלוֹם

 

אֲגַלֶּה אֶת עַצְמִי

בְּצִיּוּר שֶׁל גַרְבּוּז

אוֹי.. זֶה לֹא יַהֲלוֹם זֶה..

זוֹ עֶצֶם הַלוּז!

 

ד"ר יואב סנטו – פתגמולוג, כותב פתגמים מקוריים. מפעיל את האתר http://www.pitgam.co.il/, ודף פייסבוק 'פתגם לכל מטרה'. פתגם, לפי הגדרתו, הוא אמרה קצרה והומוריסטית, בעלת תובנה. כתב 3 ספרים בנושא פתגמים. מקיים בביתו סלון ספרותי "רונית ויואב מארחים". יואב הקרין מצגת עם פתגמים שנונים מאוירים, וביניהם:

 

"החירות  נחוצה גם לשחרור זמני מעולן של המטרות"

"חופש בלי אחריות-מקסם אחריות עם חופש-מקסים"

 

אריה טל הוא נכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים, שבמסגרת תרפיה שיקומית, התחיל לעסוק בכתיבה. הוא הוציא לאור את הספרים "אלוהים שלי" ההגותי, ו- "ריקוד החיים" הפיוטי. אריה קרא קטעים בתוך ספריו בנושאים של אור וחופש.

 

אוֹר

פירושו שֶׁל הָאוֹר בַּחַיֵּינוּ:  

"זֶרֶם בָּהִיר וּבוֹהֵק שֶׁל חֶלְקִיקֵי פוטונים

שֶׁמַּגִּיעַ בְּצוּרַת קַרְנַיִים מֵהַשֶּׁמֶשׁ

אוֹ מִמָּקוֹר מְלָאכוּתִי, זוֹהֵר, זִיו, נֹגַהּ".

 

הָאוֹר, הוּא מָקוֹר שִׂמְחָה וְאוֹשֶׁר.

מִילִּים נִרְדָּפוֹת לָאוֹר:

אוֹר יְקָרוֹת, אוֹרָהּ, בֹּהַק, הַל, הִילָּה,

זֹהַר, זָהֲרָה, זִיו, זִיוָה,

נוֹגַהּ, נְגֹהָה, נָהֲרָה, נִצְנוּץ.

 

עֲרָכִים נוֹסָפִים הַקְּשׁוּרִים לָאוֹר:

אוֹרָה, אוֹשֶׁר, בְּחֶדְוָוה, גִּיל, גִּילָה,

דִּיצָה, חֶדְוָוה, טוֹב עַל הַלֵּב, טוֹב עַל הַנְּשָׁמָה,

צָהֳלָה, רוֹן, שִׂמְחָה, שִׂמְחָה וְצָהֳלָה, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.

 

אריה טל סיפר על יום האנשים עם מוגבלויות, שצוין ברחבי העולם יום קודם. את ההכנסות ממכירת הספרים, הוא תרם לקידום הילדים המצויים על הספקטרום האוטיסטי ולשילובם בחברה. הנושא הרגיש הזה  והחופש לדבר עליו נגעו ללב ואחד הנוכחים סיפר שיש לו בת אוטיסטית, ופנה לקהל בבקשה להכיר את הנושא, שהפך מעין מגפה בישראל: לפני 20 שנה אובחן ילד אחד מתוך מספר אלפים כאוטיסט, ואילו עתה ההבחנה היא של אחד מתוך 69 בלבד.

 

ג'קי חלימי – אדם שמח בחלקו ובמשפחתו, קרא שירים, שהיו כעין מחאה כנגד "ננסי הרוח"  הכותבים תמיד לפי צו אופנה חולפת ולא תמיד לפי צו ליבם באמת.

 

ננסי הרוח

אֶת אוֹר הַיּוֹם הֵם מְאִירִים בִּשְׁחֹר הַשֶּׁמֶשׁ

וּנְגוֹהוֹת אֶצְלָם מִתְכַּרְכְּמִים

אֶת הַמָּחָר הֵם מַחְזִירִים , הוֹפְכִים אוֹתוֹ לְאֶמֶשׁ

וְכָל דְּבָרָם אוּרִים וַאֲטוּמִים

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם רוֹצֶה מֵהֶם לִבְרֹחַ

אוֹתָם אַפְסֵי הַנֶּפֶשׁ וְנַנָּסֵי הָרוּחַ

 

ד"ר אירית כהן, קראה מסה פיוטית פרי עטה על חירות, תוך מתן הסבר על מקורות כתיבתה המיוחדת, הקשורה בעקיפין לעבודתה בתחום הנחיית מורים וצוותי הוראה.

 

 3 מוזיקאים הופיעו בערב. הראשונה – אסנת יששכרוף – זמרת ויוצרת מוזיקלית, עורכת תוכן ראשית בחברת אינטרנט מובילה, מבקרת תאטרון בפורטל בכיוון הרוח. היא ניגנה בפסנתר ושרה את העיבוד שעשתה לשיר "הנה פתחתי חלון" מאת נתן זך ללחן של מתי כספי. מילות השיר מתכתבות עם נושא הערב:

 

הנה פתחתי חלון

אל העולם המואר

תקשיב עכשיו איך הוא שר

אם לא לי, ודאי לך.

 

הנה מרוץ של אורות

כבים ושוב נדלקים.

אורות נפרדים מאורות

ואנחנו עוד לא נפרדים.

 

גופך שותק לי הלילה

וגם גופי התרוקן.

לילה עתיק כמו הנצח

לוקח כלי ומנגן.

 

אסנת הלחינה את השיר 'הראי' מאת לאה גולדברג – החמישי במחזור שירי ילדות, ושרה אותו בצורה נוגעת ללב, כמזדהה עם המשוררת הגדולה והילדה הקטנה – בת דמותה:

 

בקפלי הוילון מתחבאים הרוחות

והחדר הוא אי בים הסהר.

בראי משתקפות אגדות הפוכות

...

...

והאי הוא ארמון, והראי הוא אגם

ושטה בו ספינה עם התורן הרם

וילדה – לכלוכית מאושרת –

 

הילדה הקטנה בספינה לבנה

מפליגה אל ארץ אחרת.

 

אבי כהן – סופר, מורה לקולנוע ומוזיקאי: מנגן, שר ומלחין, יחד עם אסי הירשפלד – מנהל הספרייה, ניגנו בגיטרות ושרו שירי יוצרים ישראלים. תחילה את "דם על הים" של להקת אלג'יר עם המילים המצמררות:

 

יש לי עין אחת אדומה ועין אחת צהובה

אחת מאלכוהול, אחת מחוסר שינה, מחוסר אהבה.

יש לי תיבת נגינה ושיר אהבה.

...

...

לא חשבתי שאמות צעיר כל כך.

שאהיה לבד כל כך, הם הרגו אותך לאט לאט.

אולי אני איבדתי כל תחושה

חושב שאני עף ואני בעצם על הרצפה.

אז שותה את הגשם המלוח,

מסומם מהים או שיכור מהרוח.

...

...

השירים ניבאו את עצמם,

הם חזו את מה שקרה השאירו דם על הים.

אז אולי אני איבדתי כל תחושה

חושב שאני עף ואני בעצם על הרצפה.

 

אולי בסיבוב הבא אני עוד אקח הכל,

הגיע הזמן להיפרד יומני היקר.

אלו מילים אחרונות.

אלו מילים אחרונות.       

 

הם סיימו את הופעתם בשיר אופטימי ומואר – "לילות של ירח מלא" מאת ערן צור:

 

בלילות של ירח מלא

רואה אותך לידי

שוכבים על המיטה בחושך

כל החלונות פתוחים

האור מאיר אותנו

כסוף וחלבי

הנה הפנים שלך

הנה העיניים

הנה החיוך האצילי

הנה הפחדים והנתק

הנה דאגה אלי

והנה שמחה

כי אנחנו כאן ביחד

 

יש לנו אהבה

היית מאמינה

אחרי כל המדבר הזה

איזו נחמה

...

...

 

פסטיבל "אור וחופש" של קרית אונו תועד במצלמתם של עמי ורדי ואביבית חזק.

 

ראובן שבת יוזם הערב ועורכו, בעליו של הפורטל "בכיוון הרוח", הודה בסיום הערב למשתתפים, לקהל ובפרט למשורר המוערך יחיאל חזק, שנכח באולם. ראובן שבת הדגיש את חשיבות החשיפה של מגוון הכותבים, וקרא להגביר את האור והחופש ביצירה הספרותית בכללותה.

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים