בין מחשבים לספרות עם עפר עציון / עמיקם יסעור

פרופסור עפר עציון ,בוגר בית הספר הריאלי. הוא פרופסור למחשבים במכללת עמק יזרעאל .כמו כן הוא משדר תוכנית ברדיו "עמק יזרעאל " , הכוללת   ראיונות עם יוצרים ועם מרואיינים בעלי עיסוקים  מעניינים בתחומים שונים. התכנית זו קיימת כבר העונה החמישית  ומשודרת  אחת לשבועיים ביום ג'   בשעה 18:00.   עפר פרסם מספר ה ספרים.  "בין סגול ובין תכלת"  בהוצאה עצמית   שנת 2015 (יחד עם סיגל מגן )  "לא מובן מאליו"  בהוצאת "בין סגול ובין תכלת"  שנת 2017 עם אחרית דבר של ד"ר נורית צדרבוים. ועתה ייצא לאור ספר שיריו השלישי   שהוא מיוחד במינו. שירים שנכתבו במחווה למשוררים שונים בארץ ובעולם.  שירים של עפר הולחנו.   השיר "מבט" הולחן ומושר על-ידי דני גרנות, מספר שירים מהספר "בין סגול ובין תכלת" הולחנו על ידי איתי זיו.  מספר שירים מהספר "לא מובן מאליו" הולחנו על ידי רחלי וולשטיין, ביניהם: "העץ שקרא בשמך", "לא מובן מאליו", "כשהאהבה נגלית", "ובעינייך" .

מאביב 2016 הוא עורך עם טל איפרגן את כתב העת "בין סגול ובין תכלת" . עד כה הופיעו 8 גיליונות.  כל גיליון הוקדש לנושא מסוים : המקום המיוחד שלי, אהבה?,  ובחלומי, התעוררות, אגדה, מראה , ילדותי השנייה, שאון הזמן.    נושא הגיליון התשיעי שיראה אור בדצמבר הוא כמעט. הגיליון העשירי יוקדש לנושא נקודת מבט. כל גיליון מתחיל בדיאלוג עוגן יצירתי בין עופר לבין סיגל מגן. כתב העת מוקדש בעיקר לשירה אך יש בו גם סיפורת, ציורים וצילומים והוא מצטיין גם בצורתו האסתטית היפה. רבים מהמשתתפים הם בני חיפה והקריות.

 

קפצת כיתה בבית הספר

"באותה תקופה היה מקובל שהדרך הנכונה לקדם "ילדים מחוננים" הוא להקפיץ אותם כיתה. אותי הקפיצו מכיתה א' לכיתה ג'. כמו לכל דבר יש לכך יתרונות וחסרונות. החסרונות הם חברתיים. לא תמיד הייתי על גל אחד עם ילדים מהשכבה שלי בכל מיני נושאים. אבל שרדתי."

ספר על המשיכה  שלך לפילוסופיה בנוסף למשיכה למחשבים.

"ההתעניינות במחשבים החלה בגיל הנעורים והפכה למקצוע כאשר גויסתי בגיל 18 לשרות צבאי ביחידת מחשב צה"לית. הסדר שחייב גם חתימה לקבע, ובמקביל אפשר ללמוד בשנה האחרונה בחובה.  בניגוד למרבית חברי שבחרו ללמוד מדעי המחשב, חשבתי שאני חפץ ללמוד משהו אחר ממה שאני עוסק בו ביומיום.  הואיל וכמי שיהיה בעתיד בוגר יחידת מחשבים צה"לית, הסקתי שעתידי המקצועי מובטח, השיקול בלימודים לא היה שיקול של  מקצוע.  בחרתי בפילוסופיה כי הייתה שם מגמה ללוגיקה, נושא שעניין אותי במיוחד, ודרך כך הגעתי ללמוד פילוסופיה בכלל. אני סבור שלימודי הפילוסופיה תרמו תרומה משמעותית לכישורי החשיבה שלי שהיה בהם שימוש גם בתחום המקצועי."

 

מה היה הדיאלוג הראשון עם סיגל מגן?

"עם סיגל היו לי מספר פרויקטים משותפים בעבודה בשנים 2014-2015 בעיקר.  סיגל כותבת שירים רבים ומפרסמת בפייסבוק.  באותה תקופה כתיבת שירים עבורי היה משהו שעשיתי בגיל צעיר וזנחתי.  סיגל ראתה שירים שכתבתי בעבר ועודדה אותי לחזור לכתוב  בשלב כלשהוא הציעה לעשות דיאלוגים בשירה, כלומר שאבחר שירים שלה ואנסה לשוחח איתם בשיר, ולהפך.  הרעיון היה זר ומוזר לי, כי בעיני כתיבת שירים הייתה דבר מאד אישי.  לאחר כמה ימי מחשבה החלטתי להיענות לאתגר, וכך נוצרו 14 הדיאלוגים שמרכיבים את הספר הראשון "בין סגול ובין תכלת".

מה חשיבות הדיאלוג עם מחברים בזמננו?

"הרחבתי, מאוחר יותר, את רעיון הדיאלוגים לדיאלוגים עם יצירות ספרותיות חביבות עלי של משוררים בני זמננו וגם שלא בני זמננו. כמי שאמון על החינוך המדעי שבו המדע נבנה נדבך על גבי נדבך,  השתעשעתי ברעיון לעשות דיאלוג עם יצירות ענק.  ודאי שאני מודע לכך שכאמרה הידועה, אני ננס היושב על כתפי ענקים.  החשיבות היא גם בנתינת כיוון נוסף ליצירה ידועה, למשל אני נותן מענה בפי הברוש בשיר המתייחס לשירה של זלדה "שני יסודות", וגם להעלות את היצירה המקורית חזרה אל מרכז הבמה.  מרבית הדיאלוגים היא עם מחברים שאינם, כך שלא עשיתי דיאלוג ישיר עם מחברים שגם הגיבו, פרט להתנסות שתוארה קודם."

מה חשיבות הדיאלוג עם מחברים שאינם

"כמו שאמרתי,  עם מחברים שאינם – עוזר להעלות יצירות אהובות עלי למרכז התודעה גם אם אינן מוכרות מאד, למשל "על הסף" של אלתרמן שאיננה אחת היצירות המוכרות שלו, אך היא יצירה נפלאה בעיני."

כיצד צמח הרעיון לייסוד כתב העת בין סגול. ובין תכלת?

"לאחר שיצא הספר "בין סגול ובין תכלת", ונעלמה תרועת הפסטיבלים של שתי ההשקות, נשאלה השאלה – כיצד ממשיכים מכאן ?  חשבתי על לקחת את הרעיון של דיאלוגים ולהפכם מדו-שיח לרב-שיח, על ידי קביעת נושא לכל גיליון, מתן שתי דוגמאות, האחת של סיגל מגן והאחת שלי, בתור עוגן, שמתפרסם בקול הקורא (זה איננו דיאלוג בינינו, אלא קריאה לדיאלוג עם הקוראים),  גיבשתי מערכת שמורכבת מ- טל איפרגן העורכת, סיגלית עשת העורכת הגראפית,  וציפי הראל המגיהה הלשונית (סיגל מגן איננה חלק מהמערכת, היא משתתפת כאמור בדיאלוג העוגן) ויצאנו לדרך.   בגיליון הראשון הייתה אווירה של ראשוניות, אך עוד לא היינו מוכרים, והיה עלינו לפנות לאנשים באופן פרטני בבקשות לשלוח חומרים לגיליון. "

מהם נושאי ספרך הראשון?

"הספר הראשון הוא כאמור "בין סגול ובין תכלת" עם סיגל מגן.  לספר אין נושא.  הספר הוא אוסף שירים שנקבעו די באקראי, רובם שירים של סיגל שמצאתי בפייסבוק והגבתי עליהם, ומיעוטם שירים שסיגל הגיבה לשירים שלי, בחלקם היה המשך הדיאלוג לעוד סיבוב. "

מהם נושאי ספרך השני?

"הספר השני הוא ספר שכתבתי כמתנה לעצמי ליום ההולדת 60.  הספר הוא בעצם סיכום של יצירות מכל הזמנים שכתבתי, מסודרים בארבעה שערים לפי ארבעה סוגי היצירה שלי לאורך השנים – היצירה ההומוריסטית, היצירה הספרותית, היצירה המדעית, והיצירה העיתונאית בתחום הרדיו.  בכל שער משובצים שירים, חלקם מגיל הנעורים, שירי אהבה ודכאון-מתבגרים, וחלקם מתקופות יותר קרובות.   לא כתבתי אוטוביוגרפיה, וגם לא אכתוב, אבל אולי זה הספר שיישאר אחרי וייתן לדור הנכדים תובנות על מי אני...."

 

 מה ייחודו של כתב העת מהבחינה האסתטית

"הואיל וכתב העת נוסד על בסיס רב-שיח, חשבנו שהרב-שיח איננו רק בין שירים, אלא בין שירה, פרוזה, ואמנות חזותית (ציורים וצילומים).  הפנינו את הקול הקורא הראשון גם לציירים וצלמים מקצועיים וחובבים, וחלקם הפכו למשתתפים קבועים.  גם העיצוב האסתטי חשוב מאד, הוא נוצר ע"י סיגלית עשת, החל מסוג הנייר, ועד העיצוב כולו, וההשתלבות של הטקסטים והאמנות החזותית, יוצר מרקם ייחודי שהשתכלל עם הזמן."

בחירת נושאי כתב העת ובחירת המדורים

"הבחירה נעשית תוך התייעצות בין טל וביני, בדרך כלל.  אנחנו מחפשים נושא שהוא מספיק רב-משמעי כך שניתן יהיה לקבל מגוון של חומר, ואם זאת מתוחם, שלא יכיל את העולם ומלואו, כך שבאמת יתאפשר רב-שיח.  אין לנו מדורים רבים.  כל גיליון מתחיל בדבר העורך, שאני מתייסר רבות על כתיבתו,  החל מגיליון 2 יש לנו תמיד מאמר על נושא הגיליון מאת עמיקם יסעור, ובהמשך בנינו גם מדור המלצות על ספרים שכותבת טל איפרגן."

המגמה להשבחה מגיליון לגיליון

"ההשבחה היא אכן מגמה שבאה עם המוניטין.  בגיליונות הראשונים חלק מן השירים היו מוזמנים. כמות החומר שהגיעה לא הייתה רבה, ולא אפשרה לבצע בחירה מאד קפדנית. המטרה הייתה לתקוע דגל בקרקע, ולצבור מוניטין.  מגיליון לגיליון, כמות החומר הנשלחת עולה, וגם הצטרפו יוצרים רבים ששולחים חומר איכותי.  אנחנו נותנים גם מקום ליוצרים חדשים, ויש מקרים לא מעטים של יוצרים שפרסמו בכתב העת בפעם הראשונה.  בגיליון 8 קיבלנו לפרסום כ- 25% מן החומר שנשלח.  האיכות מתקדמת בהדרגה, וסך הכול התגובות לכתב העת הן מאד טובות מצד הקהילייה.

השפעות של משוררים עליך

"יש מספר משוררים שהשפיעו עלי, שכן קראתי שירה עוד בנעוריי. אני סבור שהמשפיע ביותר הוא אלתרמן, למרות שבדרך כלל החריזה שלי אינה מסורגת. וגם אחרים מהדורות הקודמים: רחל, לאה גולדברג,  עמיחי, שלונסקי, אלכסנדר פן ועוד..."

הרעיון לספר השלישי

"הספר השלישי הוא פרויקט שעבדתי עליו כשנה וחצי, מחוות ליוצרים גדולים. וכבר עניתי על המוטיבציה.  מרבית היוצרים הם משוררים ופזמונאים עבריים – החל מאורי ברנשטיין וכלה ברבי יהודה הלוי.  יש גם מחוות לאובידיוס בעקבות המיתולוגיה היוונית שמאד חביבה עלי, עלילות גלגמש מן המיתולוגיה השומרית ועוד. "

המשיכה לחריזה

"התחלתי את הספר השני שלי "לא מובן מאליו" בשיר שנקרא: איש של פעם.  פעם היה מקובל לחרוז חרוזים כחלק בלתי נפרד משיר.  בשלב כלשהו התמרדו המרדנים בשירה הצורנית בכלל ובחריזה בפרט.  אני נותרתי איש של פעם.  מרבית השירים שלי אכן מחורזים, בחריזות שונות (השכיחה בהם היא חריזה ישירה ולא מסורגת), כל שיר מתנגן לי בראש, גם אם אין לו לחן, והחרוז עושה את הנגינה. "

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים