שיר:
אָלֶף קָמַץ אָ/ יוסף כהן אלרן 

יֶלֶד פָּעוּט הָיִיתִי

וְהָרַב יְחֶזְקֵאל אִם זוֹכֵר אֲנִי

אֶת זֵכֶר שְׁמוֹ

זוֹכְרָנִי רִאשׁוֹנָה מִיַּלְדוּתִי

שֶׁהָיָה הַגַּנָּן

אוֹ שֶׁמָּא הַמְּלַמֵּד

בַּגַּנּוֹן שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר

הַיְּהוּדִי

 

כָּל בֹּקֶר

הָיָה נוֹשֵׂא אוֹתִי

וְעַל כָּךְ שִׁלֵּם לוֹ אָבִי

עַל כְּתֵפָיו בְּעוֹדִי מְמָרֵר בְּבֶכִי

וְכָךְ הָיָה יוֹצֵא אֶל הָרְחוֹב

עַד בּוֹאֵנוּ אַל בֵּית הַסֵּפֶר

הַיְּהוּדִי

 

מֵנִיחַ אוֹתִי הָיָה

עַל רִצְפַּת הָכִתָּה

הַמְרוּבֶּדֶת מִקָּצֶה עַד קָצֶה

מְנַגֵּן לִי וְלַאֲחֵרִים בְּקוֹלוֹ הַצָּרוּד

אָלֶף קָמַץ אָ

אָלֶף צֶרֶה אֶ

וְחוֹזֵר עַל כָּךְ לְמָחֳרָת

וְחוֹזֵר עַל כָּךְ אַחֲרֵי

וְאֵלּוּ עוֹד חַי

הָיָה קוֹלוֹ נִשְׁמַע וַדַּאי

אָלֶף קָמַץ אָ

אָלֶף צֶרֶה אֶ

חפש באתר

טואול - בניית אתרים