מנוי לפורטל בכיוון הרוח

סיפור תלמודי:
עושרו של רבי עקיבא/ מתוך מסכת עבודה זרה 

מִשִּׁשָּׁה דְּבָרִים נִתְעַשֵּׁר רַ' עֲקִיבָא:     

 

מִשֶּׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ.

וּמִן אַיִל שֶׁל סְפִינָה – 

שֶׁכָּל סְפִינָה הָיוּ עוֹשִׂים לָהּ מִין אַיִל.

פַּעַם אַחַת שְׁכֵחוּהוּ עַל שְׂפַת הַיָּם.

בָּא הוּא וּמְצָאוֹ.

 

וּמִן תֵּבָה –

שֶׁפַּעַם אַחַת נָתַן אַרְבָּעָה זוּזִים לְסַפָּנִים.

אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי כְּלוּם,

וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא תֵּבָה עַל שְׂפַת הַיָּם,

וֶהֱבִיאוּהָ לוֹ.

אָמְרוּ לוֹ: יִסְתַּפֵּק רַבֵּנוּ בְּזֶה,

וְנִמְצָא שֶׁהִיא מְלֵאָה דִּינָרִין, שֶׁפַּעַם אַחַת טָבְעָה סְפִינָה שֶׁל שׁוֹדְדֵי יָם וְכָל מָמוֹנָם הָיָה מֻנָּח בְּאוֹתָהּ תֵּבָה, וְעַכְשָׁו נִמְצְאָה.

 

וּמִן מַטְרוֹנָה אַחַת –

שֶׁפַּעַם אַחַת הֻצְרְכוּ חֲכָמִים מָמוֹן הַרְבֵּה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

וְשִׁגְּרוּ אֶת רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל מַטְרוֹנָה אַחַת וְלָוָה מִמֶּנָּה מָמוֹן גָּדוֹל וְקָבַע לָהּ זְמַן פֵּרָעוֹן.

אָמְרָה לוֹ: מִי יְהֵא עָרֵב לִי בַּדָּבָר שֶׁתִּפְרַע לִי בִּזְמַנּוֹ?

אָמַר לָהּ: מִי שֶׁתִּרְצִי.

אָמְרָה לוֹ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַיָּם, שֶׁהָיָה בֵּיתָהּ עַל שְׂפַת הַיָּם.

אָמַר לָהּ רַ' עֲקִיבָא: יְהֵא כָּךְ.

 

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן חָלָה רַ' עֲקִיבָא וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא הַמָּמוֹן.

יָצְאָה אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה עַל שְׂפַת הַיָּם וְאָמְרָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרַ' עֲקִיבָא חוֹלֶה, וְאֵין בְּיָדוֹ לִפְרֹעַ חוֹבִי, רְאֵה שֶׁאַתָּה וְהַיָּם עֲרֵבִים בַּדָּבָר.

מִיָּד הִכְנִיס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ שְׁטוּת בְּלִבָּהּ שֶׁל בַּת קֵיסָר

וְנִכְנְסָה לְבֵית גְּנָזָיו וְנָטְלָה קַרְטָלִית מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וְדִינְרֵי זָהָב וְזָרְקָה לְתוֹךְ הַיָּם

וּפְלָטָהּ הַיָּם עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה וּנְטָלַתָּהּ.

 

לְיָמִים נִתְרַפֵּא רַ' עֲקִיבָא וּבָא לוֹ אֵצֶל אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה וּמָעוֹתָיו בְּיָדוֹ.

אָמְרָה לוֹ: יְהִי הַכֹּל שֶׁלְּךָ, שֶׁחָזַרְתִּי אֵצֶל הֶעָרֵב וְהוּא פָּרָע כָּל הַחוֹב, וְהֵילָךְ מָה שֶׁנָּתַן לִי יוֹתֵר.

נָתְנָה לוֹ מַתָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּפְטָרַתּוּ לְשָׁלוֹם.

 

וּמֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס –

שֶׁהָיָה טוֹרְנוֹסְרוּפוֹס מְפַטְפֵּט כְּנֶגֶד רַ' עֲקִיבָא,

וְרַ' עֲקִיבָא מְקַפְּחוֹ בְּמִקְרָאוֹת בִּפְנֵי קֵיסָר וּמְקַנְתְּרוֹ בִּדְבָרִים

פַּעַם אַחַת בָּא לְבֵיתוֹ וּפָנָיו זוֹעֲפִים.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה פָּנֶיךָ זוֹעֲפִים?

אָמַר לָהּ: מִפְּנֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁמְּקַנְתֵּר אוֹתִי בְּכָל יוֹם בִּדְבָרִים.

אָמְרָה לוֹ: תֵּן לִי רְשׁוּת וַאֲנִי אַכְשִׁילֶנּוּ, שֶׁהָיְתָה יְפַת תֹּאַר בְּיוֹתֵר.

נָתַן רְשׁוּת וְנִתְקַשְּׁטָה וְהָלְכָה לָהּ אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא.

 

כְּשֶׁרָאָה רַ' עֲקִיבָא אוֹתָהּ רָקשָׂחַק וּבָכָה.

אָמְרָה לוֹ: מָה הֵם שְׁלוֹשָה דְּבָרִים הַלָּלוּ?

אָמַר לָהּ: שְׁנַיִם אֲפָרֵשׁ. שְׁלִישִׁי לֹא אֲפָרֵשׁ:

רָקַקְתִּי – עַל שֶׁבָּאת מִטִּפָּה סְרוּחָה,

בָּכִיתִי – עַל יֹפִי זֶה שֶׁיִּבְלֶה בָּאָרֶץ,

– וּמָה שֶׁשָּׂחַק לֹא פֵּרֵשׁ.

וְהוּא שָׂחַק, שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּיֵּר וּלְהִנָּשֵׂא לוֹ.

אָמְרָה לוֹ: כְּלוּם יֵשׁ תְּשׁוּבָה?

אָמַר לָהּ: הֵן.

הָלְכָה וְנִתְגַּיְּרָה וְנִשֵּׂאת לוֹ, וְהִכְנִיסָה לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה.

 

וּמִן קְטִיעַ בַּר שָׁלוֹם –

שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְנִדּוֹן לְמִיתָה וְאָמַר: כָּל נְכָסַי לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו.

 

טואול - בניית אתרים