שיר: 
מעשה העץ בתפוח/ מיכל סנונית 

 

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶעֶלְמוּ הַשָּׁמַיִם

הָאֲדָמָה נִרְעָדָה

וְעֵץ אֶחָד בַּשָּׂדֶה

פָּרַשׂ אֶת בַּדָּיו

לְחֲבְּקֵנִי.

 

וּבֵין רֶוַח לְרֶוַח אֲסָפַנִי אֵלָיו

כְּאֱסוֹף תַּפּוּחַ

וּפֶתַע נָשַׁק לִשְׂפָתַי

וְזָרָה אֶת גּוּפִי לָרוּחַ.

 

וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לִי שֶׁאֵין שָׁמַיִם

וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לִי שֶׁהָאֲדָמָה נִרְעֶדֶת

בַּעֲבוּר רֶגַע אֶחָד עָנֹג

שֶׁחָרַט בִּי הָעֵץ לְמַזְכֶּרֶת.

 

זֶה הָיָה בַּחֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ

וְקָרָאתִי לְכָךְ מַעֲשֶׂה

הָעֵץ בַּתַּפּוּחַ.

 

וְלֹא קָם בִּי הָרוּחַ לָלֶכֶת מִשָּׁם

גַּם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בַּשָּׁבוּעַ.

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים