שיר:
בִּלְהִיטוּת הַדְּבָרִים / דן אלבו

 

בִּלְהִיטוּת הַדְּבָרִים

לְוָאי וְיָכוֹלְתִּי

לְהִתְגַּלְגֵּל פְּנִימָה לְנִשְׁמָתֵךְ

כִּגְלוּלָה אֶנְדּוֹסְקוֹפִּית לִסְבַךְ נַפְתוּלֵי נַפְשֵׁךְ

לִפְתֹּחַ אֶת חַלּוֹנוֹתָיִךְ לָאוֹר

לְחֶזְיוֹנוֹת לֵב בְּחֶבְיוֹן שַׂרְעַפִּים,

אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר דֶּרֶךְ פִּיךְ אֶל עַצְמִי

לוֹמַר בְּקוֹלֵךְ לְעַצְמִי: "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ".

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפֵךְ אוֹ מִחוּץ לְגוּפֵךְ

עַל מוֹרְדוֹת שָׁדַיִךְ אוֹ בְּלִבֵּךְ,

לִבִּי מְדַמֶּה לִרְאוֹת חִפּוּשִׁיּוֹת,

עַכָּבִישִׁים וּצְדָפִים חֲסִילוֹנִים וְחֶלְזוֹנוֹת

יָם וָקֶצֶף, גֵּאוּת וָסֶגֶת

עַכּוּז חַם וְתוּגָה וְרוּדָה, שִׁיגְיוֹנוֹת

וְחֶזְיוֹנוֹת,

כְּעֶרְגוֹת הַלֵּב בְּלֵילוֹת שׁוֹתְתִים, מֵרֹב אַהֲבָה.

 

© דן אלבו 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים