מנוי לפורטל בכיוון הרוח


סקירת הסרט המטפלת/ ג'קי חלימי

בימוי: יאנוש אדלני 89 דקות


"המטפלת" שם שעומד ביחס הפוך לתוכנו וביצועו המרהיב של הסרט ואינו משקף באמת את המתחולל בו.

אילו לא יתפנו לי, כאזרח וותיק, זמן ו-10 ₪, סביר להניח שהייתי נמנע מלצפות בו ולו רק בשל שמו הבנאלי. ובכך הייתי מחמיץ את אחד הסרטים המשובחים, מכל בחינה אפשרית, של השנה.


הז'אנר הקולנועי הבולט של השנים האחרונות עוסק בחייהם של הקשישים, ביניהם כאלו הבריאים אך הרפתקנים ("פורשים בסטייל" עם מורגן פרימן, אלן ארקין ומייקל קייםץן) או חולניים ואבודים. כאילו מדובר במיקשה אנושית אחת של תופעה קלינית וחברתית.
בבחינת "אמרת זקן, אמרת מוגבל".
כך "מחוברים לחיים" מבוסס על סיפורו האמיתי של פיליפ פוזו די-בורגו, בעל הון צרפתי, שנותר משותק בכל גופו למעט ראשו בעקבות תאונה.

וה"המטפלת" המוקרן לאחרונה.

בעלילות הסרטים הללו משלבים היוצרים בין דמויות צעירות הרעננות ומלאי החיים לבין עולם המוגבלות הפיזית וחוסר האונים.

 

ב"המטפלת", בוחר המטופל,  באחת המיזנסצנות, שחקן תיאטרון וותיק ומוערך, להופי, על אף מוגבלותו דווקא מול חבריו חולי האלצהיימר.


הנאתי מהסרט נבעה הנרקמת  ממערכת היחסים הנרקמת אט אט  בין הקשיש החולה,  חכמתה ורגישותה הרבה של המטפלת הצעירה, שחקנית תיאטרון מתחילה בעצמה. והשליטה שלה בחומרים התיאטרליים הקלאסיים בניצוחו של המאסטרו ויליאם שייקספיר.


על משחקם האמין השחקנים ועל ההזדמנות לצפות מקרוב במפגש הבין דורי על מגבלותיהם של הדמויות מגיע להם 9 בסולם יעקב

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים