מנוי לפורטל בכיוון הרוח



צילום: אייל הירש 
התזמורת הקאמרית הישראלית- מפגש עיתונאים וקונצרט סיום העונה/ אסנת יששכרוף

 

העונה האחרונה של התזמורת הקאמרית הישראלית על שלל האמנים הבינלאומיים והישראלים שהתארחו בה ומגוון היצירות שנוגנו בה, הביאה לידי ביטוי את חזונה האמנותי הנרחב, כאשר לצד הפן הקלאסי המסורתי שולבו בה סגנונות שונים ומגוונים, זאת על מנת להנגיש את הנישה הקאמרית לפלחי האוכלוסיה השונים-ילדים, צעירים ומבוגרים כאחד.

 

הקהל הרב אשר מילא את האולמות בכל קונצרט וקונצרט מסמל את תחייתה מחדש של התזמורת,  זאת לאחר שנים לא פשוטות בהן עמדה בפני קריסה כלכלית. הצלחתה הנוכחית של התזמורת נובעת משילוב סינרגטי בין נגנים צעירים מחוננים, הנהלה חדורת מוטיבציה הפועלת לחיזוק מעמדה של הנישה הקאמרית הישראלית, וניהול אמנותי נעלה בראשותו של המנצח אריאל צוקרמן.

 

לקראת עונת המנויים 207-2018 של התזמורת הקאמרית הישראלית.

 

ביום רביעי ה-26.7, התקיימה במסעדת 'פסטל' השוכנת בסמוך למוזיאון תל אביב, מסיבת עיתונאים חגיגית לרגל סיום עונת המנויים 2016-2017 של התזמורת הקאמרית הישראלית , בהשתתפות מנהלת התזמורת- רינת אבישר והמנצח ומנהלה האמנותי של התזמורת- אריאל צוקרמן, כאשר לקראת סיום נשא דברים המלחין יוסף ברדנשווילי, אשר בכורה ליצירתו "צומת דרכים"  בוצעה במסגרת קונצרט סיום העונה- 'גראנד פינאלה'  אשר התקיים לאחר מכן.

 

רינת אבישר- מנהלת התזמורת הקאמרית, סיפרה על חזונה האמנותי של התזמורת, זאת לצד פועלה החברתי לצורך חיזוק הקשר בין הקהל  לקהילה,שכן בעונה הקרובה התזמורת תערוך  פרוייקטים ייחודיים עבור כבדי שמיעה, ניצולי שואה, כבדי ראיה ועוד, במסגרתם הקהל יתוודע לצרכי האוכלוסיות השונות,זאת באמצעות תכנית מוסיקלית מותאמת ועשירה.

 

עונת המנויים ה-52 של התזמורת הקאמרית שמה לה למטרה להרחיב את פועלה המוסיקלי תוך שילוב פעילויות נלוות נוספות, בין אם מדובר במפגשי אמן עם  סולנים אשר יתארחו במהלך העונה, סיורים מוסיקלים ברחבי תל אביב, או במפגשים אשר יערכו  עם חברי התזמורת לאחר הקונצרטים במסעדת פסטל  ויכללו ארוחת טעימות, יין ושיח מוסיקלי.

 

מנצח התזמורת ומנהלה האמנותי- אריאל צוקרמן, התייחס לחזונה המוסיקלי של התזמורת המתבסס על שילוב בין שלושה מרכיבים עיקריים- תכנית קונצרטים מגוונת, ניהול אמנותי, ובחירה בנגנים איכותיים. בדבריו התייחס צוקרמן למצבה העגום של התזמורת בשנים הקודמות ולמעמדה כיום כאחת מהתזמורות הישראליות המובילות. אמנם הצלחתה הנוכחית של התזמורת התאפשרה בזכות  מערך אמנותי  עשיר ומגוון, אך לא ניתן להפחית מערכו  של קהל המאזינים הותיק אשר הפגין אמונה ותמיכה לכל אורך הדרך, ובכך איפשר  להוציא לפועל חזון אמנותי שונה  המתבסס על אמירה מוסיקלית חדשנית ותוססת.

 

צוקרמן סיפר עוד על תכנית הקונצרטים הצפויה לעונה הבאה, והדגיש את העושר הסגנוני הגלום בה, כאשר לצד הרקוויאם של מוצארט, מיסה קריאולה והאופרות דון ג'ובאני וקיסר אטלנטיס, יבוצעו גם יצירות מודרניות מעוררות מחשבה כדוגמת 'שיר השירים' מאת נועם שריף בביצועו ובניצוחו של צוקרמן עצמו.

 

חזונה האמנותי הנרחב של התזמורת הקאמרית הישראלת בא לידי ביטוי באופנים שונים, כאשר לצד הנסיון לשבור את התבנית הקלאסית המסורתית ולחשוף את הקהל לגוונים מוסיקלים שונים, נראה כי  ניתן דגש רב בבחירת אמנים מבצעים איכותיים, כאשר לצד אמנים כחול לבן כדוגמת- דוד ד'אור,קרן הדר, ששי  קשת ותזמורת כלי הפריטה הישראלית אשר יתארחו בעונת המנויים הקרובה, תינתן במה  גם לאמנים בין לאומיים מהשורה הראשונה כמו- הכנר בנימין שמידט,מקהלת ווצ'ס מוסיקל והצ'לן ההונגרי- לסלו פנייו.

 

גראנד פינאלה- קונצרט סיום העונה של התזמורת הקאמרית הישראלית

 

קונצרט סיום העונה של התזמורת הקאמרית הישראלית- 'גראנד פינאלה', אשר התקיים בתאריכים- 26-27.7 במוזיאון  תל אביב לאמנות, ממחיש בתוכנו המוסיקלי את חזונה האמנותי של התזמורת כפי שהוא בא לידי ביטוי בשנים האחרונות, כאשר כל קונצרט וקונצרט מציג גוונים מוסיקליים שונים ומפתיעים המתגבשים יחדיו לכדי מניפת צבעים עשירה ומרעננת.

 

קונצרט זה הציג תוכנית עשירה המהווה מסע מוסיקלי מרענן בין תקופות וסגנונות שונים. החל מאלמנטים קלאסיים מובהקים,דרך אוירת פלמנקו אנדלוסית, וכלה ביצירתו של המלחין הישראלי המוערך- יוסף ברדנשווילי- 'צומת דרכים', המשלבת ניחוחות מודרניים מובהקים לצד  מלודיה חטופה וחושנית, הנכרכים יחדיו לכדי אפיזודה בימתית מעוררת מחשבה.

 

במסגרת קונצרט זה התארחו שני סולנים ישראלים מובילים של תזמורת ברלין- גיא בראונשטיין-כינור ועמיחי גרוס- ויולה, אשר הופיעו עד כה לצד לא מעט תזמורות מובילות ברחבי העולם.

השניים איישו את תפקידי הסולו בסינפוניה קונצ'רטנטה  לכינור וויולה של מוצארט, וניכר כי הכימיה המוסיקלית ביניהם המריאה לכדי שיאים מרהיבים  אשר באו  לידי ביטוי בדואטים מוסיקלים דינמיים המדגישים את העומק הצלילי הייחודי לכל כלי וכלי, כאשר הכינור בולט בצליליו הגבוהים וההחלטיים ואילו הויולה משיבה בצלילים נמוכים וחמים.

 נראה כי יש ביצירה זו בכדי לכפר על מעמדה הרעוע של הויולה ביחס לכלי קשת אחרים, כאשר בעוד כלים אחרים ממשפחת כלי הקשת זוכים להשפעה מוסיקלית ניכרת במערך התזמורתי הנרחב ,  הרי שהויולה נחשבת לכלי משני בחשיבותו וזוכה לתפקידי סולו מועטים.

ביצוע זה הציג לא מעט רגעים מוסיקליים נשגבים, כאשר לצד נגינתם  הכובשת והמהוקצת כאחת של גרוס ובראונשטיין, בלטה לטובה נגינתה המשובחת של התזמורת, כאשר היא מיטיבה לבצע את תפקידה בהטעמה מוחלטת לתנודות הדינמיות המניעות את היצירה.

 

היצירה 'אל אמור ברוחו'-  האהבה המכושפת, אשר נוגנה בתחילת הקונצרט, לוקחת את המאזינים למסע בזמן בהיסטוריה  הצוענית האנדלוסית, שכן  מלחין היצירה- מנואל דה פאיה, הרבה לשלב ביצירותיו השונות מוטיבים שונים הלקוחים  מהפולקלור הספרדי הקלאסי .אחד הקטעים המוכרים ביותר ביצירה זו  הוא 'מחול האש', מומנט מוסיקלי  המדמה נסיון להימלט מלהבות אש ההולכות ומתגברות, בליווי מחול ספרדי קצבי וסוחף. 

יצירה זו הביאה לידי ביטוי את המימד החושני של התזמורת, כאשר היא משלבת תזזיתיות רבה לצד אתנחתות מוסיקליות מתונות, ומקצבים שונים המדגישים את הגוון  הדרמטי של היצירה. זאת לצד תזמור מהוקצע ומגוון המאפשר ביטוי הולם  לקבוצות הכלים השונות בתזמורת, כאשר יש לציין במיוחד את כלי הנשיפה המיטיבים לבטא את הניחוח הספרדי  של היצירה באמצעות קטעי סולו מעגליים רווי קישוטים.

 

בהמשך נוגנה בבכורה עולמית יצירתו של המלחין יוסף ברדנשווילי-'צומת דרכים'- פנטזיה קונצ'רטנטית לכינור ותזמורת אשר הולחנה במיוחד בהזמנת התזמורת הקאמרית הישראלית עבור הכנר גיא בראונשטיין, אשר הפליא בביצוע וירטואוזי עתיר רגש.

יצירה זו, בהסתמך על שמה- מתארת  צומת דרכים מוסיקלי המרפרר בין שני קצבות מוסיקלים שונים, ומבטאת כאוס מכוון הנע בין שקט מוסיקלי המלווה בצלילים בודדים לבין חריקות דיסוננסיות נחרצות, כאשר בשלב מסויים  הקקופניה דועכת לה לעתה ומתחלפת בנעימה מלודית בעלת גוון לטיני, התורמת למסתורין הרב האופף את היצירה. 

נראה כי יצירה זו מדמה  מעין התרחשות פיזית  רבת מימדים, כאשר כל צליל ולו החלש ביותר הנו בעל משמעות ותורם למימד הסיפורי של היצירה, בעוד  כלי ההקשה משמשים כגורם מתווך  בין הכינור לכלי התזמורת השונים,  ובכך תורמים להגברת המתח המוסיקלי הנלווה ליצירה.

 

הקונצרט נחתם בסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב, יצירה מופלאה המהווה סיום הולם לעונת מנויים מגוונת הגדושה בכל טוב.

יצירה זו המשלבת בין מבנה  קלאסי טיפוסי של סימפוניה להרמוניות מודרניות  היתוליות קסומו , מכילה לא מעט שיאים מוסיקליים המשלבים הומור ועומק מוסיקלי כאחד, כפי שניתן לשמוע בחלקים השונים של היצירה, בין אם מדובר בחלקה הראשון- אלגרו תזזיתי המשלב אירוניה רבה לצד חיוניות הרמונית כובשת, או בפרק השני- אנדנטה המציג נעימת נושא נוגה ומרגשת.

אמנם מדובר ביצירת מופת  המפיצה קסם רב גם כאשר היא איננה מבוצעת כראוי, אך ניכר כי חברי התזמורת היטיבו להדגיש את אופייה התזזיתי של היצירה על שלל האלמנטים הכלולים בה, תוך נגינה דינמית מוטעמת ומהוקצעת.

 

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים