מנוי לפורטל בכיוון הרוח




צילומים: עמי ורדי. צביה פרידמן.


ערב צילומים ושירים בספריה המרכזית קריית אונו/בלפור מור

 

תמיד אתגר אותי  להיות צלע במשולש במערכות יחסים. היכולת לבחור את זוג הצלעות ,לשחק את המשחק ביניהם , לעשות מניפולציה וליהנות או לסבול  מהתוצאה. ערב "צילומים ושירים" בחסות האתר בכיוון הרוח שהתקיים ב6.7  בספריה בקרית אונו הציג לי מגוון רחב של משולשים כאלה, יכולתי להנות , להסתכל מהצד  לחוש  ולגעת.  הבחנתי במשולשים ישרי זווית ,קהי זווית וחדי זווית. לא אגזים אם כמה משולשים פרצו את גבולות  המאה שמונים מעלות המגדירות את המשולש. היה מסקרן  ומעניין לראות כל פעם צלע השלישית עולה בסגנונה ,בשפתה ובגבולות הפנטזיה שלה, משחקת ומתמרנת בין ועם שתי הצלעות הנוספות: צלע השיר וצלע הצילום  של המשולש האינטימי והאישי שלה . עמי ורדי שהיה אחראי  על עיצוב המסגרת וקרא את המשולשים לסדר  פתח בשירה של יהודית מליק  שירן

שֶּׁמֶשׁ/ יהודית מליק שירן

בִּקְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה
מִשְׁתַּקֶּפֶת בָּבוּאָתֵךְ,
כְּלוּאָה במסילה,
כְּנוֹשֵׂאת תְּפִלָּה
בעיניים בּוֹעֲרוֹת
מְרַצְּדִים
קַוֵּי אוֹר שַׁבְרִירִים
כַּחֲבָלִים,
כְּצִירִים
זוֹרְעִים אַהֲבָה.

 

כשברקע תמונת ים הרים  שקיעה בין עננים ומעל המים בולטות  שתי מסילות  המגרות את הדמיון ופותחות שער להמשך הערב.

צביה פרידמן המחישה לנו דרך תמונה שמשקפת רגע בחיי אב ובנו כי

 

אָמָּנוּת אֵינֶנָּהּ מַטְבֵּעַ הָעוֹבֶרֶת מסוחר לְסוֹחֵר

אֵינֶנָּהּ זוֹ הנישאת עַל כְּתֵפִי הֶהָמוֹן בַּשְּׁאָגָה

הִיא תולדת הָאַחֵר

הַנּוֹשֵׂא אוֹת קָלוֹן אָמָּנוּתוֹ-

אבל מיהרה להרגיע אותנו לאור תמונת גלי ים המתקרבים חרש אל החוף כי

פְּנֵי הַיָּם נִרְגְּעוּ

הוּא כְּבָר לֹא פּוֹחֵד

 בְּפִיּוּס וְהַשְׁלָמָה הוּא נֶאֱסָף אֶל קִצּוֹ

וכדי  שנהיה משוכנעים כי לא לעולם חוסן ומרגוע הוא משהו זמני עשתה שימוש מניפולטיבי מצילום דמות בסדנת אימפרוביזציה מה שנקרא מניפולציה על מניפולציה וקיבלנו

    נֶטַע זָר בָּעִיר לְלֹא הַפְסָקָה

עננת כאב בראשה עננת כאב ברחמה

חָלְפוּ זֶה מִכְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה

הִיא עֲדַיִן שָׂם

עֵת יָד אָדָם קָרְעָה בבשרה

זִכָּרוֹן חָרוּךְ מְקֻעְקָע בְּגוּפָה בְּנַפְשָׁהּ

מְיַחֶלֶת לִנְסֹק בְּכַנְפֵי הַשִּׁכְחָה

בין זיכרון חרוך  והרצון לנסוק בכנפי השכחה נהנינו  משירתה היפיפייה  המענגת  של לימור בלס. יהודה ניסן הנחית אותנו מיד אל הקרקע  והרגיע  חברים נא לחזור לפרופרציות כי כולם רוצים להיות אלילים.

 

כולם רוצים להיות אלילים

עוטים מסכות

עושים הצגות

זו התרבות של היום

אלילים וכוכבים

פעם אלילים היו פסלים וחיות

היום אלילים לפעמים חיות

ועכשיו הגיע הזמן

וצריך לשנות כבר מזמן

תוכניות ליבש

עשבים לנכש.

כשברקע צילומי תוכנית טלויזיה  הממחישים זאת , ולאחר שקיבלנו תיאור מפורט מה יהיה בסופו של כל בליין עם נצלנית שהכרנו באתרי האינטרנט. קרא לנו יהודה את שירו על  האסון שארע למטיילי עין גדי בשנת 1942 על רקע תמונת המצבה לזכרם.

מקום של כבוד ומשב רוח מרענן  היה לדור הצעיר של המשוררים  יואב גלבוע , אמיר סומר  ורונה נבון כל אחד  בדרכו שלו .

יואב שיקף בתמונותיו את הענפים היוצאים מגופו

ענפים יוצאים מתוך גופי

            מונח כגופה מלוטשת על כר אדמה

                        נמלי החלודה רודפות אל עיניי

                                    מנסות בתשוקתן העצורה ללטף את פניי

ואפילו ניסה להרעיד לנו את אמות הסיפים

רָעַדוּ אַמּוֹת הַסִיפִים

וְהַגִילְיוֹטִינה מְשָׁקְשֵׁקת

טְרִיקָה אַחַת רָמָה

לְהוֹפְכִי אֶל בֶּן סָבְדוֹנִים

אמיר סומר דיקלם את שיריו הארוכים וחיזק את בטחוננו כי

אֱלֹהִים נִמְצָא בָּעֵט שֶׁל כֻּלָּנוּ

בְּכָל אוֹת וְתָו שֶׁאָנוּ מַנְצִיחִים

וּבוֹרְאִים עוֹלָם

בְּכָל חֲתִימָה וּבְכָל הַשִּׁירִים.

אֱלֹהִים נִמְצָא בְּכָל אָדָם נָכֶה

שֶׁחוֹלֵף בָּרְחוֹב וּבַתַּת־מוּדָע

מְנַחֵם אוֹתָנוּ שֶׁמַּצָּבֵנוּ לֹא רַע

גַּם אִם בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּיה הָעוֹלָם בָּנוּ הִכָּה.

אֱלֹהִים נִמְצָא בְּכָל חֶלְקַת אֲדָמָה

גַּם אִם מִתְחוֹלֶלֶת בָּהּ מְהוּמָה

גַּם אִם בְּאֹפֶן תָּדִיר שְׁפִיכַת דָּמִים

לֹא מַרְדִּימָה יְלָדִים שֶׁעֲיֵפִים בְּדִמְדּוּמִים.

גַּן הָעֵדֶן שֶׁל אֱלֹהִים נִמְצָא בְּדַפָּיהֵם שֶׁל כָּל הַסְּפָרִים

מִדַּפּוֹ שֶׁל פֶּרֶק א בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית הַתּוֹרָתִי

וְעַד לְדַפּוֹ שֶׁל "אֱלֹהִים נִמְצָא בָּעֵט שֶׁל כֻּלָּנוּ"

אֱלֹהִים נִמְצָא.

ואותו הוא מוצא כל בוקר כשהוא מתעורר  ווינסטון לייט לצידו

מָה צוֹפֵן לוֹ הַיּוֹם הַזֶּה?

שֶׁבּוֹ הִתְעוֹרַרְתִּי וְהִצַּתִּי וִוינְסְטוֹן לַיְיט

טֶרֶם צִחְצַחְתִּי שִׁינַּיִים בְּקָפֶה טוּרְקִי

טֶרֶם הִסְדַּרְתִּי נְשִׁימָה בְּמֹחִי

פָּשׁוּט הִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנַת עֲקֻמִּים בָּעִיר שֶׁבָּהּ כֻּלָּנוּ פְּלִיטִים

וְהִצַּתִּי שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל וִוינְסְטוֹן לַיְיט

ותמיד תמיד  מאמא  שלו במחשבות

 אבל אֲנִי לֹא מַאֲמִין לְאַף מִלָּה. אֲנִי לֹא מַאֲמִין לְאַף פִּסָּה מֵהָעוֹלָם,

חוּץ מִמֵּךְ כְּשֶׁאַתְּ הוֹפֶכֶת לִקְלִישָׁאָה רוֹמַנְטִית.

כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי הָיָה לִהְיוֹת

בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם

לָשִׁיר לָךְ כְּמוֹ דִּילֶן "מָאמָא אַתְּ אֶצְלִי בַּמַּחְשָׁבוֹת"

הסטנדאפיסטית רונה נבון הבהירה בחצי חיוך מהי חשיפה פורנוגרפית

חשיפה רחבה

פורנוגרפי ומלא בגדים אתה יושב על יד.

קרוב עד שאי אפשר יותר מזה.

עוד חשיפה אחת לא תגלה כבר כלום.

אחרי מה שקרה

יש תחושת אובדן

גם אם זה יגיע בזמן

כבר איבדתי.

 

טבע לא זקוק לכפילויות.

צריך כמוך רק אחד. אם צריך יותר ממך אז לא צריך אותך בכלל.

אתה אחד וזה עדיין לא מספיק.

אתה אחד חלקי

בזמן הזה,

לא יעזור השקט.

או המתנה מכל הסוגים.

מסתבר שכן ולא

זו בדיוק אותה תשובה

אז נותר לי להסכים.

והסבירה לנו היא מאחרת בגלל אהבה למרות שהשעון מראה שלש

שעון מראה שלוש

אחרתי בגלל אהבה שנתתי חצי שעה יותר מדי

בשמונה ורבע כבר הייתי צריכה לעזוב.

אבל זה נמשך.

היו תכניות לפני שנתתי,

אבל אז נתתי.

ולא יכולתי לעקוף

כי רציתי להיות מה שהם רצו ממני

רציתי להיות מי שרוצים אותה

והם רצו אותי

אז הייתי.

לא הייה אכפת מהמקום והשעה.

ומכל מה שיבוא אחרי אהבה

אז בפעם הבאה שאתם חוששים ממשולשים , אל תהססו , צאו לדרך, תגיעו , המשולש האינטימי שלכם כבר יפגוש אתכם.

 

 

 

 

 

 

 

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים