מנוי לפורטל בכיוון הרוח

מאמר:
להיות
מחונן עשייה/ד"ר ברכה קליין תאיר


על מנת להצליח במשחק המבוכים של החיים, עלינו להפוך למחונני עשייה!!!

זהו, סוף סוף התיישבתי במשכני החדש שביקנעם. ריח של התחדשות, השתנות, גמישות באוויר. אך לצד אלה, גם נדרשה הרבה סבלנות להכיל חלמאות ברמות גבוהות בתחום איכות השירות והמקצועיות. הבטחות לחוד ומעשים לחוד...סלוגנים על מקצועיות לחוד ופרטצ'יות לחוד.

רבות דובר ונכתב על: חכמה, יצירתיות וחדשנות קוגניטיבית, על אושר ומשמעות, על הדרכים השונות להצלחה, על איכות שירות ומערכת היחסים עם לקוח, על איך להצליח במכירות ועוד. אלא שרק מעט עושים ובאמת מצליחים!!! לרובנו בעיה שהופכת לקריטית: פער הולך וגדל בין 'לדבר על'...לבין 'לעשות את'.  זה נושא שמאוד מעסיק אותי כיועצת מאחר ועלותו היא כבדה בכול הנוגע לאיכות חיים, לעוצמה חברתית, להצלחה עסקית.

כאשר קיים פער בין 'לדבר על'...לבין ל'עשות את', בין מהות לאישיות, בין תוכניות לביצוע, בין שמים לארץ, בין עשירים לעניים ועוד, הוא מיד מתמלא בבועות רעילות של קיבעון, פחד, ניצול, שליטה, מניפולציות, לעומתיות, ניחוס, כוחנות, שררה  ועוד מרקחות כיד הדמיון. השליליות גורמת לקצרים  ולשריפת נתכים ב'מעגל החשמלי' שאנחנו. הפערים החברתיים – כלכליים – חינוכיים מתרחבים.

מהן הסיבות לפער?

  1. ריקנות, היעדר משמעות אמיתית, היעדר מוטיבציה.
  2. הפחד משינוי והשתנות: אין לאדם את עצמו, אין לו אמון, אין לו הבנה עמוקה לגבי האמת (שורשי הדברים).
  3. היעדר מצפון ערכי – מוסרי (חוק שימור הערך ולא רק האנרגיה): נתינה, שוויון, כבוד, אהבה, שמחה, פרגון, שקיפות.
  4. היעדר שותפות אמיתית בין נותני שירות למקבלים, בין האוטוריטות הישנות לציבור. הצהרות ותוכניות הופכות לנבובות וחסרות ערך.

 

אלא שהיום יותר מאי פעם, פערים אלה חייבים להצטמצם דרמטית מאחר והם גורמים לאיבוד משאבים יקרי ערך, לאיבוד עוצמה, למלחמה אכזרית על הישרדות ולבזבוז זמן בנתיב האבולוציה. צמצום פערים משמעו שעלינו להשיג את אחדות הניגודים, להיהפך לאחד מרוכז ועוצמתי (התכללות ואוטונומיה), לממש את הפוטנציאל האדיר שאנחנו.

מאחר וזו התכלית הקיומית שלנו, אם בוחרים אנחנו או לא, כיווץ הפערים מתרחש בעזרת הרשתות החברתיות, בעזרת התנסויות לא פשוטות כמו מחלות, כישלונות, התרסקויות, ובעזרת גלגלי הצדק שהפעם טוחנים מהר ובלי משוא פנים וגורמים להרבה ג'יפה שהצטברה במרווחי הפערים בין...לבין לצאת לאור.

כדי להאיץ את תהליך ההיטהרות וצמצום הפערים, עלינו להתחבר מחדש עם המהות האוטופואטית שלנו (self-creation). כלומר, עלינו לחזור להיות בוראים של עצמנו ושל המציאות שלנו ולהפסיק לחכות שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילנו. עלינו להפסיק לחפש פתרונות אינסטנט-פתרונות מדף ופשוט לסמוך על תיבת הפוטנציאל האדיר הקיים בתוכנו שמחכה להתגלות. עלינו לדעת אמת עמוקה יותר, להכיר את שורשי הדברים על מנת למצוא פתרונות אפקטיביים ומשמעותיים יותר.

אלא שמהות זו ניצתת רק כאשר יש בנו תשוקה ולהט, נחישות ועניין, התמדה והתעקשות, אהבה וכבוד, אחריות ומחויבות (מוטיבציה) להתפתח, לצמוח, להתחדש ולטפס עד שנגיע אל עבר הקומה ה- 100 שמשולה לנקודת מוקד מרוכזת של פוטנציאל, עוצמה והשפעה.

THE POWER OF; PASSION (להט/תשוקה) + DETERMINATION (נחישות/עניין) + PERSEVERANCE (התמדה/התעקשות/תקווה) + LOVE AND RESPECT (אהבה תודעתית וכבוד ליצור האנוש) = SUCCESS (הצלחה)!

כלומר, פערים בין...לבין יצטמצמו רק אם נתחבר אל מהותנו האוטופואטית. החיבור אפשרי רק אם נעשה תנועה אנכית שמטפסת אל עבר ממדי מציאות חדשים, עד שנשיג את הקומה ה-100 בה הכול הופך לאחד, לנקודה מרוכזת ועוצמתית. ככול שנטפס גבוה יותר, כך מניפת המודעות שלנו תיפתח, נכיר אמיתות עמוקות יותר, נאחד ניגודים, והמרחק בין שלבי הסולם יצטמצם בפחות זמן, מאמץ, משאבים. אנחנו הופכים למחונני עשייה. הופכים להיות הדבר עצמו.  הופכים לתודעתיים.

אז במה אנחנו בוחרים, כפי ששאל ד"ר אלכס קומון בכנס Epoch Times, שהתקיים לאחרונה בתל אביב (Invest for a Change):

  • להיות פורצי דרך – מחונני עשייה - אוטופואטיים?
  • להיות פראנואידיים שכל הזמן דרוכים לגבי המתחרים, ההזדמנויות או האיומים (תגובתיים)?
  • להיות פגרים ישנים (sleeping)?

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים