מנוי לפורטל בכיוון הרוח


סקירת ההצגה הסוחר מונציה באקדמיה לאמניות המופע / חנה קאיילה לוין

"הסוחר מונציה" מחזה מאת וויליאם שקספיר, נכתב במועד ללא ידוע  בין השנים 1594 -1597, מוצג בתיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב, בעיבוד, תרגום, בימוי ועריכה מוסיקלית של אברהם עוז.

 

עיצוב תפאורה ותלבושות: טל יצחקי.

מוסיקה: יובל מסנר.

כוריאוגרפיה ותנועה: רן בן דרור.

תאורה: ג'ודי קופרמן.

 

שחקנים ראשיים:

שיילוק: סוהיל חדד

אנטוניו: דן תורג'מן

בסניו: אביאל שיליאן

דוכסית ונציה: הדר לוין

כוכבת טלויזיה: מרב חזן

פורציה: קורין סוויסה

 

עלילה: שיילוק היהודי הוא מלווה בריבית. הוא מלווה לבסניו כסף על מנת שיוכל לחזר אחרי פורשיה היפה. המתווך /הערב לעסקה הוא  אנטוניו הסוחר/האציל/בעל צי אוניות, כלפיו יש לשיילוק רגשות נקם, שכן אנטוניו מתייחס לשיילוק בעויינות ובזלזול. שיילוק דורש ממנו להיות ערב בגופו: ליטרת בשר תיחתך מגופו במידה ובסניו לא יחזיר את חובו. ואכן אנטוניו יורד מנכסיו ושיילוק תובע את חובו לפי החוזה  שנחתם ביניהם.

הרקע ההיסטורי: בונציה שלטת דוכסות, בראשה היא דוכסית המחוברת לבעלי ההון , עליהם נשענת כלכלת ונציה. היא מונעת בתחבולות ומניפולציות משפטיות, מוניטריות, גישה לזרים, להון ולאוצרות הזהב של הרפובליקה. שליטה באמצעי התקשורת היא אמצעי. באותה תקופה מגיעים לונציה יהודים מגורשי ספרד, בתחושה של אימה ,פליטות והישרדות.

 

המחזה מועלה בהפקה מודרנית וקצבית, המשלבת עלילה קלסית ומוכרת עם נושאים אקטואלים: לאומנות, שנאת הזר, קשרי הון-שלטון, שלית השלטון בתקשורת. וכמובן השאלה: האם מדובר בטקסט אנטישמי או סיפור המשקף תופעה סוציולוגית/פוליטית/אנושית. התנהגות של פליטים, זרים, מגורשים, חסרי אונים ושורדים, מול אנשי הארץ המאוימים מהזרים המוזרים המאיימים על הונם של בעלי הארץ.  שנאתם וניכורם המתנשא של אנשי ונציה לזרים היהודים, מביאה את היהודים להתנהגות נרציסטית- הישרדותית.

 

ההצגה מועלית בהפקה דינמית וקרנבלית, עם תלבושות ונציאניות ועכשיויות,,בלי לזנוח את הג'אנר של הקומדיה הרומנטית. המחזה מוצג בעטיפה של תחקיר טלוויזיוני  אקטואלי, משולב בראיונות ובפרשנות אקטואלית.

 

אי אפשר להתחמק מהדילמה שמועלית במחזה: דמות היהודי כסטריאוטיפ והנגיעה באנטישמיות. דמותו הספיכולוגית של שיילוק מעוררת ביקורת, סללידה וגם הזדהות. נאומו המפורסם של שיילוק מעורר הזדהות. האם שיילוק הוא יהודי תאב בצע, מניפולטור, מתעלם מרגשות וכאב שלה אחר, שונ א זרים, או דמות טרגית של יהודי נודד, מגורש, שורד,, אב מנוכר מתבו שהתנצרה.. ואנשי ונציה: הלוא הם כמוהו, שונאי זרים, תאבי בצע, מנוכרים, מניפולטיבים , מעמידי פנים ומתחזים בפסטיבל מסכות. סוהיל חדד מציג דמות יהודית טרגי, עייף ומדוכדך, חסר אונים ומובס.

 

ההצגה מועלית בחלל קטן ואינטימי, ללא במה, בנגישות בלתי אמצעית בין השחקנים לקהל. תיאטרון האקדמיה למופעים שוכן במרחב האורבני תעשייתי  של תל אביב, במבנה משרדים ותעשייה שהוסב לאולם תייאטרון. מסגרת זו מאפשרת לסיפור המחזה לעבור בקלות מזמן עבר להווה, ומעצימה את החוויה האקטואלית.

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים