מנוי לפורטל בכיוון הרוח

פרס נובל  אפריל 2017/ עומרי נובל

לונא אבו נאסר

אחרי חג, כן גם אותו שרדתי אך שילמתי מחיר קל במספר קילוגרמים שנוספו לאלו שהייתי צריך להוריד עוד קודם לכן.

אבל לא על זה רציתי לכתוב לכם הפעם, אלא על משהו שאני נתקל בו הרבה ולצערי הרבה אמנים לוקים בחוסר הזה שפוגע בהם בעיני לא פחות מאשר מלשחרר שיר לא טוב, או מלא לדעת איך לעמוד על במה.

קומוניקט, ההצגה שלך לתעשייה. ציינתי לא אחת שבתור שדרן רדיו אני מקבל המון שירים ולכל שיר יש קומוניקט אותו כותב היחצ"ן או האמן במקרים בהם היח"צ נעשה ע"י האמן עצמו.

כל שאציין בשורות הקרובות הינו ולתפיסתי ושיטתי בלבד וייתכן ויהיו כאלו בקהל שיטענו שאינני מבין דבר ורק שטיות אנוכי כותב, אז שיגידו, הם לא באמת מעניינים אותי אלא את/ה, האמן שפועל בשטח ומחפש ורוצה להשתפר כל הזמן, לא רק בכתיבת שירים והלחנתם אלא גם בהצגתך כזמר, אמן ויוצר, אז הנה מתחילים:

1.לא לכתוב יותר מדי ולא לכתוב מעט מדי

אני רוצה לדעת מי את/ה ומה הרקע אבל מצד שני לקרוא למעלה מ – 200 מילים זו התעללות בי ומנגד אל תכתבו 3 שורות אלא הם הן מדויקות כל כך שזה יספיק להכיל את כל הסיפור שלכם, לכן אני ממליץ לכתוב בין 50 ל 150 מילים, סוג של "תקציר ויקיפדיה", יעיל וממוקד, מעורר עניין, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה

2.לא להיות קלישאתי

קומוניקטים המכילים את המילים "הדבר הבא", "הקול המסקרן" "זכה לתשבחות", "זכה להשמעות רבות" ושאר ירקות, תאמינו לי משנה וחצי של שידור ברדיו שמעתי או יותר נכון קראתי את הכל, זה לא אמין ולא מייצר תחושת הקשבה אצלי, נסו להיות יותר אמיתיים לעצמכם, תכתבו למה באמת אתם יותר מיוחדים מאחרים, מה היתרון היחסי שלכם!

3.פרטי יצירת קשר

אבוי לאמן שכותב קומוניקט ואין לי פרטי התקשרות מלאים וכוונתי למלאים זה לא רק מספר טלפון אלא גם מייל וקישור לאתר שלכם, לדף פייסבוק שלכם וליו טיוב. כמות הפעמים שלא היו לי פרטי פניה לאמן פגעו בו ישירות כי לא יכולתי לראיין אותו או אפילו להודיע לו שהוא משודר...

4.עיצוב

כן היחס שלכם לעיצוב אומר לי מה אתם חושבים על עצמכם, מיליםמחוברות (טעות במקור) מראות לי שלא שמתם לב לפרטים הקטנים, סיום הדף WARD שגלש לדף ריק למטה ואין בו כלום (כי היחצנ"ת לא מחקה את הדף המיותר) מראים לי שהיא לא מקצועית ולא מתייחסת לאמנים שלה ברצינות הראויה

ויש גם חמישה אמנים שראויים לפרס נובל בחודש אפריל ולא רק בגלל הקומוניקט שלהם :)

אז פרס נובל הולך ל...

1.גדי פיינגולד – "לא יודע כלום"

קאנטרי קליל, זורם ומתגלגל על הלשון, הגרוב מדוייק והטקסט פשוט אך לא פשטני, אם רוצים לזוז קצת על הכיסא בזמן העבודה במשרד תנו לגדי הקשבה:



2.פדרו גראס (עמית אולמן) – "תשובה"

אמן ספוקן וורד אמיתי שכותב פשוט מצויין והוא גם למד משחק אז השיר בכלל משוחק עד למיצוי בשורה התחתונה זה מהנה, איכותי, שנון וחכם:




3.טל טמרי – "אין לזה סוף"

נשמע כאילו השירה ישנונית והסנר העמוק לוקחים אותי קצת אחורה אבל בשעות הקטנות של הלילה השיר הזה בדיוק מה שאתם צריכים, יודעים מה גם אחרי הצהריים כי אין לזה סוף: 


4.מיכל גבע – "DANCING"

אגלה לכם סוד, כשאני בוחר את השירים למדור אני בדרך כלל בזמן שידור ואין לי איך לרשום אז אני שולח לאשתי הודעת תזכורת עבורי, כך היא קיבלה הודעה ממני "מיכל גבע" בלי שום קשר, תוך מספר שניות קיבלתי חזרה תשובה מאשתי "היא באמת טובה" אז נראה לי שזה אומר הכל:




5.לונא אבו נאסר – "יום מין אל איאם"

פולק ערבי אלקטרוני, כל כך הפתיע אותי שזה היה תענוג לצלול לצלילי קולה של לונא, העדינות והרגישות נשמעים רכים אבל חודרים עמוק, אני הכי אוהב לא להבין מילה אבל להרגיש הכל:





מאת: עמרי נובל - זמר-יוצר, שדרן רדיו סול ורדיו חוף אילת

עורך מדור מוזיקה: שחר כהן. לתגובות/פניות -  https://www.facebook.com/shaharole

לכתבות נוספות במדור המוזיקה של בכיוון הרוח 




האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים