מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          



פרס נובל מרץ 2017-ביקורת סינגלים ישראלים / עמרי נובל 



הפעם הרהורים על חיי מוזיקאים בארץ:

הרבעון הראשון של 2017 כבר כמעט מאחורינו וזה גורם לי לתהות, איפה אני במירוץ השנתי אל עבר היעדים שלי?

האלבום "בפנוכו" בקרוב יהיה מוכן ובימים אלו אני מתרכז בסיום הקלטת השירות אשר במהלכן הבנתי כמה דברים על עצמי:

1.אני שר מאוד מאוד בלוז-רוק בהגשה זה ממש ה – DNA של השירה שלי, גם כשאני שר רך ומלטף.

2.אני עובד הכי טוב לבד ובאולפן שלי, ככה נוח לי מבלי שמישהו מפריע לי, יש בהקלטת שירה משהו מאוד אינטמי ואישי וכמו שבתהליך הכתיבה אני לא חושף ו/או חולק כך גם בהקלטות השירה, בכלל אני אדם מאוד אישי עם עצמי בהרבה נקודות בחיי.

3.אני מאוד מושפע מפרדי מרקורי למרות שאני בלוזי בראש אני פרדי בלב, ואין עליו, פשוט אין.


איך אתם עם היעדים השנתיים שלכם? עומדים בהם? בחלק מהם? עוד לא מאוחר לשפר ביצועים כי גם לאמנים צריכה להיות תכנית עבודה שנתית ומעקב ביצוע משימות, נכון אני נשמע מאוד לא "אמן" ככה אבל זה בגלל הכובע המקצועי שלי ביום יום שהינו מנהל פרוייקטים קרי מנהל תהליכים, בונה תהליכים, גאנטים, בקרות, יעדים ושאר ירקות.

כבר 10 שנים עובד בחברת תקשורת גדולה, זה מדהים כמה מהאופי המרדני שלי אני בעצם אוהב שגרה ושורשי, מרדן בלתי נלאה הנאמן ליד המאכילה אותו והשם ישתבח היא מאכילה 10 שנים והעניקה לי ללב ולראש. 


הייתה לי שיחה עם המתופף שלי על העתיד ובאיזה שהוא שלב הוא שאל אותי "מה כל החיים תעבוד בעבודה רגילה?" זה נבע מתוך הרצון והתסכול ההדדי שלנו לעבוד במוזיקה, לקבל שכר הולם על היותנו מוזיקאים בלב ובנפש. מקווה שזה יקרה אבל מעבר לכך שזו ריצת מרתון רצופת נצחונות קטנים, כמו רוב המוזיקאים כאן צריך בנוסף עבודה מכניסה. חי בשלום עם היותי בעל שני כובעים על אף שזה מאוד מעייף נפשית ורגשית ולעיתים אני באמת מרוקן נפשית וגופנית מניהול שתי משרות מלאות בנוסף להיותי אבא ובעל וזה אפילו יותר חשוב מהכל.

מאחל לעצמי להמשך השנה להמשיך לעבוד קשה ולקצור את פירות עמלי ולכם אני מאחל שנמשיך להנות ממוזיקה של אמנים שכיף לגלות, וסביר להניח שכל אחד מהם חי חיים מלאי עשייה, מקריב ומשקיע המון כדי להקליט את המוזיקה שלו ולא לוותר על החלום.

ואלו זוכי פרס נובל לחודש מרץ:


1.אסף ארליך – "תעיר אותי"

אלקטרו רוק פופ שמושך אותי למשהו אפל, הפתיחה נבנית כל  כך מדוייק שהשיר סוחף אותי ואני מחכה לפיצוץ בפזמון והוא אכן מגיע ויש בו משהו מאוד מאוד U2 בשנים הטובות אז בכלל שווה לכם להכיר:


 

2.מחכים לסטיבי – "אגו"

גם השיר הזה נפתח ברבעים שנספרים בקיק ודרך אגב ככה מייצרים הקשבה מצד המאזין, השיר יותר רוק מעודכן שכיף לשקוע בתוכו עם גיטרות שמחזיקות מדוייקות שמחזיקות אותו לאורך כל הדרך:


 

3.ניב דמירל – "בין הסימנים"

ניב הוא יוצר רגשי, הקול הרגיש של הגבר המודרני. השיר מאוד ישראלי, סוג של רייכל צעיר ורענן, מדבר על זוגיות ואני מאמין לו, הפיזמון כנה, כובש ומלא ברגש מהסוג שעובד טוב ברדיו ובלב:


 

4.The Goldman brothers – "Sea of stars"

הפקה שנשמעת כל כך בריטית, הסאונד האינדי וההגשה הרכה מייצרים עניין, מדובר בהרכב ישראלי שנשמע חו"ל ועושה זאת מצויין והכי יפה שהם אחים, בטוח שאימא שלהם גאה מאוד!


 

5.נגה ארז "Pity"

אני חייב להודות שאני אוהב מוזיקה אלקטרונית, יש שם מחסום ששובר את התפיסה המחשבתית ונגה יודעת על מה ללחוץ במיוחד בשיר שהוא סוג של שיר מחאה על התרבות שלנו, מדוייק, מעניין ואפלולי.

בדיוק המתכון שלי לשיר ששווה להכיר ויש לו גם קליפ מושקע, לצפייה:

 

 

כתב: עמרי נובל - זמר-יוצר, שדרן רדיו סול ורדיו חוף אילת

לתגובות/פניות לעורך מדור מוזיקה, שחר כהן:  https://www.facebook.com/shaharole

לכתבות נוספות במדור המוזיקה של בכיוון הרוח

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים