שיר:
אדמה בלי שביל/ אסתי בר


 

מֵהַיָּם עַד הַיַּרְדֵּן

לְאָן לָלֶכֶת שָׁאַלְתִּי

אֵיזֶה שְׁבִיל מְבַקְּשׁוֹת רַגְלַי.?

 

אָסַפְתִּי גּוּפִי מֵעַל הָאֲדָמָה

וְהָלַכְתִּי לְאִבּוּד לְלֹא מַטָּרָה.

הַיֹּפִי שֶׁלִּי שֶׁכֹּה אָהַבְתְּ, אִמִּי,

נוֹתַר בּוֹדֵד, כִּמְעַט נוֹשֵׁר מֵעוֹרִי.

אֲנִי נֶעֱלֶמֶת בִּמְעַרְבֹּלֶת

שֶׁל אָבָק מִדְבָּרִי בַּנֶּגֶב.

 

וְעוֹבֶרֶת לְגוּשׁ דָּן. פֹּה

הַרְבֵּה אַשְׁלָיַת אוֹר

נוֹגַעַת בְּכֵלִים שְׁבִירִים

וְכוֹחוֹתַי נוֹטְשִׁים אוֹתִי

בְּכָל סִיבוּב אוֹ פְּנִיָּה.

 

אֲנִי פּוֹשֶׁטֶת אֶת שִׂמְלַת

הַטְּלָאִים הַיָּפָה שֶׁתפרתִ לי,

מְלֵאַת שָׁנִים שֶׁל רְגָשׁוֹת

מִלְחָמוֹת, אֲהָבוֹת וְאַכְזָבוֹת,

והולכת לאיבוד

כלֶהָבָה כְּבוּיָה בְּתֵל אָבִיב הַמּוּאֶרֶת.

 

 

 

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים