מנוי לפורטל בכיוון הרוח

שיר:
האמנתי שהלכתי כבר/ אנטוניו קוליאנס מספרדית מרגלית מתתיהו

 

הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהָלַכְתִּי כְּבָר,

אֲבָל לֹא, הָיִיתִי עֲדַיִן כָּאן,

בְּאוֹרָהּ שֶׁל אַדְמָתִי

וּבָאֹרֶךְ.

 

לָהֲבוּ הַכְּחֻלִּים מֵחָדָשׁ

הִבַּטְתִּי בְּכָל דָּבָר וְלֹא רָאִיתִי,

צְלִילִים טְהוֹרִים, לֹא הִצְלַחְתִּי לְשָׁמְעָם,

וְכָל הַנִּיחוֹחוֹת

הָיוּ לְנִיחוֹחַ  אֶחָד

וּלְפֶתַע נִמְצֵאתִי מְדַבֵּר אֶל עַצְמִי

אֶל מוּל אוֹתוֹ הַר אַדִּיר

שֶׁכֹּה בּוֹדֵד הָיָה!

 

וְשׁוּב נֶאֱלַמְתִּי דֹּם בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַסּוֹד

שֶׁל הָאוֹר הַפְּנִימִי,

בְּתוֹךְ סוּג הַיְּדִיעָה 

שֶׁיּוֹדַעַת, שֶׁאֵין לָדַעַת,

וְהַכְּחוֹל הָיָה לְלָבָן,

וְהַלָּבָן הָיָה לַכַּחוֹל,

וְאַתְּ כְּבָר לֹא הָיִיתָ אַתְּ, וְאִם הָיִיתָ אַתְּ,

אֲנִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי,

וְעַד הַסּוֹף אֶשְׁכַּח

בְּתוֹךְ הַתְּהוֹם.

 

                                                            

IV

Creí  que me había ido

Pero no, estaba aquí,

En la luz de mi tierra

Y en tu luz.

 

Ardían los azules otra vez.

Miraba cada cosa y no veía.

Puros sonidos: no lograba oíros.

Ya todos los aromas

Eran un solo aroma

Y me halle de repente hablando a solas

Frente a aquel monte inmenso

! Que se hallaba tan solo!

 

Mudo otra vez en el secreto

De la luz interior,

En ese tipo de saber

Que, sabiendo, no sabe.

Y el azul era el blanco,

Y el blanco era el azul,

Y tú ya no reas tú y si reas tu

 

Cierro los ojos.

Olvidare hasta el fin

En el abismo.

 

 

 

 

אנטוניו קולינאס

 

משורר , סופר, מבקר ספרות ומתרגם.

נולד בעיר לה בנייזה במחוז לאון ספרד בשנת 1946

פרסם ספרי שירה רבים וכן פרוזה.

זכה בפרסים ספרותיים רבים ביניהם:

 הפרס הלאומי לביקורת בשנת 1975

פרס לאומי לספרות פרס לאומי לספרות 1982

פרס בינלאומי לתרגום ע"ש קרלו ביטוצ'י 1999

קיבל את מדלית הזהב של ראש ממשלת ספרד כהוקרה לפועלו הספרותי בשנת 2007
זכה בפרס החשוב ביותר בספרד "פרס ריינה סופיה" על מכלול יצירתו  דצמבר 2016
 

 

 

 

 

 

1

 

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים