מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          






צילום: עומרי קופל 
סלון ספרותי בבית אורה עשהאל/ נירה תובל

הסופרת והמשוררת ד"ר אורה עשהאל אירחה בביתה סלון ספרותי לכבוד הסופר והעיתונאי מאיר עוזיאל על ספרו "איש הישר בעיניו" (בהוצאת טוטם)

ההצלחה הייתה מובטחת מראש, ואכן רשימת המעוניינים להשתתף עלתה על מספר המקומות המוקצב. בוקר יום שישי ללא גשם, קהל של אנשי רוח ושוחרי תרבות, כיבוד ביתי, סלון רחב. מהחלון הפונה קדמה נשקף הגן המטופח ועל קירותיו יצירות אמנות.  וזו רק התפאורה למפגש של שני אנשי רוח: ד"ר אורה עשהאל זילברשטיין, מדענית סופרת ומשוררת שהעמיקה ושאלה את מאיר עוזיאל, עיתונאי וסופר, שאלות על הרומן השנון, הפיוטי, העמוק ועתיר הדמיון שכתב על תקופת השופטים. רומן מבריק ועכשווי, כמו משל יותם.

החלק התרבותי של המפגש החל בקריאת שיר מספרה של ד"ר אורה עשהאל  "רצפת הזמן" בהוצאת עיתון 77 וקטע מספרו של מאיר עוזיאל "איש הישר בעיניו", שניהם, המראיינת והמרואיין מציירים בנוסף להיותם סופרים, שניהם פעילים באגודת הסופרים העברים, שניהם נצר למשפחות ותיקות מירושלים ומצפת שהטביעו חותמן על ההתיישבות היהודית, כל אלה ועוד השרו על האירוע תחושה של כבוד הדדי, אחוות יוצרים וחברות עמוקה ונדירה.

בסדרת שאלותיה חשפה אורה רבדים שונים בספר והובילה את מאיר עוזיאל למסע בין דמויות, התרחשויות, מקורות השראה תנ"כיים ומנגד ההשפעה שהייתה לחיים במדינת ישראל של עכשיו על כתיבת הרומן שעלילתו כאמור התרחשה בתקופת השופטים. מאיר ענה על השאלות בפתיחות, בהומור ובשנינות האופייניים לו וסיפר על מקורות ההשראה התנכיים והעכשוויים. "אדם עשוי 90% זיכרונות עבר ו10% מים" כך הוא אמר והביא דוגמאות על הקשר המהותי בין ההיסטוריה העתיקה של עמנו בתקופת השופטים לבין חיינו עכשיו. הוא סיפר שלדעתו, ובניגוד למה שאומרים החוקרים, היישוב היהודי העתיק חי ברמת חיים גבוהה מזו שעליה מספרים הארכיאולוגים. לדעתו של עוזיאל לא נותרו, למשל, די אריגים צבעוניים, מרבדים ובדים ועוד ממצאים אחרים, שיעידו על הצבעוניות ועל השפע החומרי הגבוה שהיה כאן. בתשובה לשאלותיה של אורה תיאר מאיר עוזיאל את הדמויות בספר: האישה היזמית, הגבר שבנה כרכרות לבני מלוכה בממלכות הסביבה, כירכרות שמזכירות רכבי פאר של ימינו שמיועדים לאלפיון העליון, והדגים באופן מרתק עלילה עשויה היטב חוטי זהב של סאטירה, הומור, אקטואליה ומתח ששזורים זה בזה מעשה אמנות.

מתוך התקציר בגב הספר: "הצרות האמיתיות התחילו כאשר קבוצה קולנית ומאורגנת היטב החליטה שמה שבאמת חסר לשבטי ישראל זה דווקא מלך שימשול בהם... כך נהרס לעולם ועד החופש של כולם. מאז, איש לא יכול עוד לעשות את הישר בעיניו. זהו סיפור עצוב, מצחיק, פיוטי ומותח". הדיון הספרותי נערך ימים ספורים לאחר שפסל מוזהב בדמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוצב והופל בכיכר העיר תל אביב. הנושא עלה בראיון.  אורה ומאיר טפלו בו בתבונה וברגישות של שני יוצרים שמעבר לרעות המיוחדת אותה הם חולקים, שניהם "חוטאים" באהבת אדם, בתחושת כבוד ובכישרון להישאר מחוץ לזירת נקיטת העמדה, במקום המיועד למספר.

בסיום המפגש, בחלק שנועד לשאלות הקהל, שוב ושוב אנשים הביעו הערכתם ליצירה כפי שהיא נחשפה בראיון ולשני היוצרים. זה היה בוקר בלתי נשכח שנערך ליוצר מלא הומור ולספר מבריק שמבוסס על סיפור אמיתי, שאולי היה קרוב למציאות שמתוארת בספר יותר ממה שחוקרי התקופה משערים – אין לדעת. כמו שאמר מאיר עוזיאל בתשובה לאחת השאלות של אורה: יום אחד אנשים יחקרו את תקופתנו ולא יאמינו, בראיה לאחור, שכך חיינו.

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים