מנוי לפורטל בכיוון הרוח

סיפור:
כישוף אהבה של יָרֵחַ-עַל / אורה עשהאל

 

כשהתבשרתי על מופע ירח שיהיה גדול יותר ובהיר יותר, מופע נדיר ויחיד ומיוחד שיחזור כשאתקרב לגיל מאה, ידעתי שמצפה לי חוויה מעוררת. לו רק יכולתי הייתי מכינה לי מיטה רחבה על גג הבית, ותקרת זכוכית מעליה, שתשמור עלי מפני הצינה ותאפשר לקרניים ולמראות לחדור. אבל לא הספקתי. לאחר שבטיול הערב, עם מושא אהבתי הנצחי, האנושי, בו חווינו יד ביד את המופע בשעה היעודה, השתוקקתי כבר להיות עם הירח ביחידות. תגידו מה שתגידו – אין להשוות אהבה לבן תמותה וגם משגלים, לקסם הירֵחִי. לאחר ארוחת הערב, התחלתי להתרוצץ בחוץ, חסרת סבלנות, על מנת שאמצא מקום להתייחדות. רק אני וירֵחִי. אין בביתנו חלונות שהיו מאפשרים לי מראה הירח במלואו. למזלי, מצאתי מקום להתייחדות במרפסת העליונה, והשמים הצטללו בינתיים.

לילות מִלוּא הירח, כאשר כל מחציתו המוארת על ידי השמש, מופנית אל הארץ, עושים לי כישוף אהבה, אתו ועם שליחיו הטובים. זוהי אהבת נצח ביני לבין הגוף השמימי שעושה לי ריגושים. מלאותו מבטיחה לי לילה שבו אשמדאי, סמאל ולילית, במסתור. קרניו המלטפות מביאות אך טוב. צללים בלילות הבהירים נראים בעיניי כמי שמבליטים את האור ומשחקים אתו משחקי ניגודים. בלילה של ה'סוּפרמוּן', שחל היום, בי"ג בחודש חשון, אורו הרב מוחק את פחדי ה'טריסקאידקפוביה'* ומדגיש את שלושה עשר העיקרים** המגרשים את סמאל ועוזריו וכל שאר מזיקים, צרות, פגעים ומַרְעִין בִּישִׁין. 

ישבתי לי עטופה בקסם, כשקולות הלילה התערבבו בבוהק ועטפו מילים חודרות לנשמה. מצאתי שבליל ירח לָבָן האהבה יכולה לשחק משחקים של אור וצללים. הבחנתי שאני יכולה לכתוב לאורו. ראיתי כיצד האור הרך כשחר מבלבל את העצים הנדהמים. הבחנתי בקרני הסהר המטילות צללים, מלוות את תנועת כף ידי האוחזת בעט. לובן הנייר נפגש עם לובן הלבנה והחל מציג לי משחק צלליות המזכיר את משחקי הילדות שלנו. הנה ידי הופכת כהרף עין לפרפר, ובמשנהו לציפור או נחש מתפתל.

עד כה היה הירח עבורי ישות שמימית שעשיתי אתה אהבה, ולעיתים, כשותף למעשה האהבה. הכי ריגש אותי מופעו בלילות מסתורין, כשנעטף בעננים הנפרמים ומציץ דרכם. כך מדי פעם משחק אתי משחקים, נעלם ומופיע. הירח באודם דם ובעת ליקויים מצית את חלומותיי. הוא כל כך רב תמורות, מתמלא ומצטמצם. מילואו בשמים צחים וחרמשיו הם בעיניי היופי בהתגלמותו.  בלילה הזה, הבהיר, כשהוא חשוף וגלוי ומאיר, אני פוגשת בירח אחר, חדש לי. מיוחד ויחיד בחיי המתבוננים. סביבו הילה קורנת שמעגלה הולך וגדל. וכתמיד, כאשר אני מביטה בו, איני צריכה להגן על אישוניי. קרניים חזקות, טובות, באות אלי. עננים לבנים קלילים מקשטים עתה את השמיים כוילָאוֹת תחרה עדינות סביב פניו, העגולים, השלמים, המשדרים הבטחת רוגע ושלווה. הוא החל לעורר בי סקרנות אדירה. האם האל קרישנה יטרח לרכב על קרניו ויבוא עד אלי, לישראל, להזכיר לי נשכחות?***

אני יודעת שכאשר אכנס הלילה למיטתי, גם אם לא אראה אותו מחלוני, ארגיש את קרניו המלטפות את לְחֶיִי, נושקות לשפתַיי, חודרות בעד כתונת הלילה שלי, ונוגעות בעורי מבלי להזניח אפילו מקום אחד. הן גם תחדורנה פנימה. ליטופיהן יסירו את מכאובי שדרתי המציקים. הירח הוא מאהב נאמן. מופלא הדבר. הרי כל כך הרבה עיניים נתלות  בו מכדור הארץ שלנו בדיוק ברגע זה. אנשים וחיות נמשכים  בקסמו, ואילו לי נדמה שהוא רק שלי, ומחולו סביב הארץ שלנו נדמה לי כמחולו עִמי. אני יכולה לחבקו ולהיכנס עמו למיטתי כבר עכשיו. מה הייתי עושה בלי הירח? כשבעלי מבטיח לרצוח אותי אם חלילה וחס יהיה לי מאהב אנושי. אהובי השמימי ילווה את חלומותיי הלילה ויהיה שם אתי גם בתוך הבית. הנה הוא כבר בתוכי, מבלי להתבונן במלאותו ובאורו הבהיר, הנדיר, ירח-סהר-לבנה יעטוף אותי בַּשינה. אולי, לאחר שגמעתי קרני ירח-על, אלקח לעולם הדמיון והקסמים בו מכשפות רכובות על מטאטאים ופיות רוקחות שיקויים. שם - על העננות הקטנות, נחים יקירי מנוחת עולמים לקול צלילים מרגיעים שמשמיע פאון, ורקדנים ורקדניות עירומים ומכונפים מתעופפים מעל פרחים בכל צבעי הקשת.     

 

הרצליה. 14.11.2016

*טריסקאידקפוביה – האמונה הטפלה, הנוצרית, כי המספר 13 מביא מזל רע.

** ראה הרמב"ם

***ראה "קרני הירח בג'איפור", מאת אורה עשהאל ב"פיסות אישה" (גוונים, 2008 )

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים