מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          



מאמר:‏
מתי מתלבשים ומתפשטים /גאולה חמילבסקי

 על  ספרה של לאה טרן \ להתלבש להתפשט

שם הספר "להתלבש להתפשט" על פניו, מציין פעילות שגרתית של הוואי ראליסטי, אך פעילות זו יכולה לציין גם אלמנט של ראליזם מאגי. ניתן לכך ביטוי בכריכה של הספר. לפנינו תמונה בה הראש לא מצוי בעולמה של לאה, אלא בעולם אחר. ואילו לגוף יש נוכחות פיסית עוצמתית בתוספת כיתוב מקוטע, ולא ממש ברור. כלומר: מחד להתלבש זה לא רק בגד, אלא גם סוד, שקורא לנו להביט מעבר למציאות שסבה סביבנו. ומאידך גיסא, הפעולה להתפשט מלמדת על גילוי הסוד, שהוא יכול להיות חשיפת הגוף, או חשיפת המחשבה. מכאן הכתיבה של לאה נוגעת בשני מושגים האחד גלוי והשני נסתר.

וזאת למרות שלא מצאתי אף לא תמונה אחת שבה הבגדים הוסרו, לבד מהסתרת הראש. כנראה הראש או המחשבות שהוא נושא בחובו זקוק למרחק מה מן ההוואי היום יומי, כדי לאפשר יצירה, שבה מציאות ודמיון משחקים על אותה במה. את השילוב הזה ניתן לראות בשיר: "אמי תפרה לי"

"אמי תפרה לי / שאריות חלומה/ מבדים וסריגים,/

תחרות וחוטים/ שנשזרו/ בארץ אחרת./

ואני בתה,/ עולה חדשה/ בארצה,/

מחפשת/ בגדי זהותי/ האובדת."

 

שני שערים לספר

שער ראשון להתלבש

לאה מביעה את אהבתה לבגדים. היא מתייחסת אליהם כמו היו ידידים. יש לה רגישות כלפיהם. היא מדברת אליהם ועליהם כמו היו דמויות מסוימות, או כמו היו הטרונימים. כלומר: לאה כותבת לא רק מתוך מבט מציאותי, אלא גם מתוך מבט מאגי. היא נותנת לכך ביטוי בשיר "צעיף שחור"

"צעיף שחור על קולב בגדים/ יש בו אור./

שושנה לבנה רוקמת/ שירת ספרד/ מטילדה ורוזה/

מסלסלות בקולן חלת שבת/ מקצה הבית/ ועד קצהו ילדים/

רחוצים וסרוקים אהבה/ גדלים כפרחי גרניום באדניות-חלון תחרה."

 

 

 

 

 

שער שני להתפשט

לאה מתארת התפשטות פיסית, כשבפניה תהייה איך וכיצד יראה גופה החשוף. היא נותנת לכך ביטוי בשיר "איך תעמוד"

"איך תעמוד במקום שתעמוד/ בלי בגדים. בלי גוף - ..."

 

בשער זה היא מתמקדת בדברים שבינו לבינה לדוגמה בשיר: "עשי לך קצין"

"עשי לך קצין/תפרי לו שמלה..."

 

בשני השערים לאה מסתירה את גופה באמצעות שעון המורה על השעה 16.50

לשעון יש משמעויות רבות. מדוע לאה בחרה דווקא את השעה הזאת אין לדעת. היא לא משאירה לקורא איזה שהוא רמז מדוע ציינה את הזמן הזה. היא גם לא כותבת ממש על הזמן ועל השעות, אבל שירתה נכתבת כמו הייתה תקתוק של שעון, לדוגמה בשיר "נעלי זהב"

"תני לה /נעלי זהב/לטופף בהן /קלות/ על אבני שפה/ לחוש נסיכה/ מקומית/

מגיל נעוריה/ היא רגילה-ראשם בשמים/ גם עננים/ כבדים/ נעשים שקופים,/

מתפזרים/ במרחק הרצוי/ לה...."

 

סגנון הכתיבה

סגנון הכתיבה של לאה אקלקטי. אפשר למצוא בו סוגות שונות:

 

שירה מודרנית,

אין בה חשיבות לחריזה, למשקל, למצלול ועוד. לדוגמה בשיר

"גרב שחור".

שירה ארספואטית

המשורר כותב על עצמו בהתייחס לשירה, אך לאה  כותבת על עצמה בהתייחס לבגדים. לדוגמה בשיר "יש לי אהבה"

שירה בסגנון זרם התודעה

שירה בה המחשבות זורמות ללא קשר הגיוני לדוגמה בשיר:

"האמנות אינה דומה"

 

 

 

 

 

 

 

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים