מנוי לפורטל בכיוון הרוח




צילום:רחל יונה מיכאל 
אירוע תשעים שנה לסמי מיכאל – סקירת המפגש בבית ביאליק/ בלפור מור
 
 

 

 " אולי אני  אפתח ?" פנה סמי מיכאל לציפי גונג'ורס המראיינת ולקהל, לקראת  סיומו של ערב מרגש וחגיגי לכבוד יום הולדתו התשעים.

" איך אפשר  להתבונן במחמאות האלה. כשאני מקשיב אני מרגיש  שהם נאמרים על מישהו  אחר ולא  עלי. המחסומים, הגדרות, השנאה, לעזוב מולדת ולהגיע למולדת אחרת. הייתי נשבר, רק בזכותכם, בזכות  אנשים כמוכם העט שלי חב לקוראים את ההישגים שדיברתם עליהם.  עמדו דמעות בעיני  שגם בבגדד עומדים לערוך  ערב על היצירה שלי מקביל לגדת החידקל. ועכשיו נשמע את השאלות."

ציפי: " המילים  האחרונות של הודא: "אל תיגע בחצוצרה"  נגעו לך בחצוצרה או לא נגעו, מה עשתה הוועדה  לחצוצרה בוואדי, לתוכנית הלימודים?

תשובה: "ערב ספרותי נחמד.   למה לדבר על רשעות?"

ציפי: "אם ידברו על מירי רגב   ליד חמשת הנכדים שלך ויגידו להם  זה השד העדתי .מה תהיה תגובתם?"

תשובה: " הנכדים והנינים הם קוקטייל של צרפתים ,הולנדים, רוסים, אוקראינים. אני מחפש  את העירקים שבהם ורואה בני אדם . בשבילי האנושות , שבירת המחיצות  והגבולות זו האוניברסליות.

שאני מחבק את שני הנינים ,התגשמות החלום היפה ביותר ,אני אומר לעצמי : אני הסבא והאבא של האדם הזה ,בן אדם ולא משנה מאין."

ציפי: " לאחד מהם  קוראים נבו. זה שם משמעותי."

תשובה: " זה שם ככל שם . שאת לוקחת שם ומדביקה לאדם הוא מקבל עיניים וידיים. זה לא הר. את לא חושבת על המשמעות. יש מחלה של רדיפה אחרי משמעויות בספרות העברית .זה סתם זיבולי מוח. יש לי אישה עם השם הכי כבד. אני אוהב את השם שלה."

ציפי: " תשעים שנה זה כמעט 73 שנות כתיבה. בעשר השנים הראשונות כתבת בערבית .המעבר היה חד או שזה היה קשה?"

תשובה: לא האמנתי  שאכתוב בעברית. הייתי עיתונאי ,בערבית  חלמתי ואהבתי. שפת הקריאה הייתה באנגלית . לא חשבתי שאוכל להמיר את הערבית בעברית. אני אוהב חיים. יהודים יגידו ערבי,

ערבים יגידו יהודי. הלכתי למים , עסקתי במדידת מים. אחרי שלושים שנה לקחתי גיליון נייר  לבן ויצאו מילים עבריות. מאז אני חולם בעברית  וכותב בעברית. אפילו יכולתי לתרגם את נג'יב מחפוז. עכשיו את עצמי איני מסוגל לתרגם."

ציפי:  יש הרבה מים בספרים שלך, טבע יונים ,צרצר , טיפה וטיפונת לילדים. המים כניגוד למהפכנות?"

תשובה: " איך אסטרונומים מבדילים בין כוכב  חי לכוכב מת ? מה שיש בו מים – חי. אנחנו  95% מים. יש כאלה   מים מורעלים, כולם שוחים באוקיינוס של מים  ברחם . במקום מעפר באת ולעפר תשוב – ממים באת ולמים תשוב. ההינדים שורפים את האדם  וזורקים לגנגס. הלוואי ואזכה גם אני. נולדתי על גדת  נהר החידקל ,אומרים שהצטמצם מאז, טוב שעזבתי אותו בגדולתו.

ציפי: " הספר שמדבר על הנסיכות , והמידות שלך כשמסתכלים על תחנות  חייך  המוטו המוביל הוא לא רוצה להיות."

תשובה:  עירק- המפלגה הקומוניסטית . לא רוצה פנקס אדום, לא הייתי ציוני וגם לא היום.  האמת שלי ,ההסתכלות על  לא להיות היא נכונה ,אבל יש לי כן חזק . כן לחיים ,כן לצדק, כן לשבירת מחסומים בין אדם לאדם. איפה שאני נמצא בארץ  ובחו"ל אני רואה בני אדם.

 

ציפי: הציעו לך ללכת לפוליטיקה ?

תשובה: שקלתי להיות זונה אבל לא פוליטיקאי. כן לכתיבה ,כן לספרות .בחיים מרגע הלידה עד שעוצמים העיניים  יש דברים טובים, צריך לעשות קטרקט מוקדם כדי לראות היופי . עשיתי ניתוח. בשלושת  החודשים  העולם יפה יותר."

ציפי: " איך אתה  בונה הדמות אאידה ,ויקטוריה או כל דמות?"

תשובה: " יש סופרים  שהם מתכננים, אני לא . אני כותב כפי  שאני חי. בעוד חצי שעה  את יודעת מה יהיה?

אני מסיים משפט .אני לא יודע מה המשפט הבא. כרגע אני  כותב פנטזיה  .אני מין עץ  שכל מי שנכנס בו הופך את עורו. הייתי מת מסקרנות לראות איך בריון ופושע ערבי שהורג ערבים הופך למחבל פלסטינאי. אני מלא סקרנות מה יהיה המשפט הבא. התחושה שלי  שמכתיבים לי סוג של קדושה. מישהו לוחש לי מאחור. גם בחיים אני לא מתוכנן . אני קונה דירה בשעתיים וחצי. כשיש לי תחושה חם לי או קר, משם אני יוצא.  כשאני קורא או כותב יש לי תחושה של התעלות. למחרת כשאני קורא  אני נזכר באמירה של סופר אמריקאי שאיני זוכר את שמו שאמר " איפה הייתי שנכתב הזבל הזה? וככה אני מוחק יותר  משאני כותב. הספר האחרון רציתי לזרוק אותו למזבלה. מי שהציל אותו   זה רחל המורה לספרות שלי. אני מנסה להבין דרך המסננת של הקריאה  אם זה יפה או טוב. לא פעם  יש לי את  התחושה  שזה לא אני . הייתי צעיר  זה בן אדם אחר כתב."

את הערב פתחה המנחה אלמה דישי   בקטע  מתוך  יהלום מן הישימון המבטא את יחסו של כמאל  לאשתו ומתאר  את מעמדה.   יגאל שוורץ  העורך של נסיך ומהפכן- עיונים בפרוזה של סמי מיכאל

הצטער על כך שלא היה מודע   עד כה  לגדולתו של סמי מיכאל.  " אין  קשר    בין גדולתו של סמי לעניין אתני מזרחי. המתח שבין כהן לנביא ובין סופר למנהיג בא לידי ביטוי ביצירתו. כמאל מתלבט  בין להיות מנהיג או סופר .המרחק בין סמי מיכאל  האדם שעוסק בזכויות  האדם לבין התמות שלא כסופר לא גדול. אם היית  בוחר להיות  מנהיג ולא סופר הייתי הולך אחריך , נשיא המדינה ללא ספק ואפילו ראש ממשלה באש ובמים. בכל מקרה אשמח להיות השותף של סמי מיכאל בכלא . נמות מצחוק  לפני שיהרגו אותנו"

רוני סומק חיפש את השורה השחורה: " יגאל שוורץ  קרא לך נסיך מהפכן וריאליסט. התלבט ויצא לו מצוין. קודם נסיך , מסמן קווי רוחב ואורך של ממלכה. בגדד, חיפה, ואדי ניסנס. רחל וסמי כמו  בסרט של היצ'קוק ,מהפכן לא סותר נסיכות  וריאליסט שם קווי גבול שהיטשטשו. בחרתי עץ אחד עץ הדימוי ,לא רק בשירה ,אצל סמי בכל קטע פרוזה יש תבלין קטן הצובע  בטעם אחר. טיפת דיו שנותנת צבע למים. נדמה לך שזה פנס כיס שמאיר  אבל זה בעצם פרוז'קטור. להמחשה  הקריא רוני  את תיאורה של אימא של הודא  להודה את צירי הלידה: כמו שני סוסים פראיים  המושכים זה לצידו של זה.

ההרגשה שזה סופר שהופך אלכימאי  שלוקח מהשירה בלי להגיד את זה .

בסרטון " הציפור מבגדד"  שהוקרן זכינו למילים חמות מבני משפחה ,סופרים וחברם:

 סמי זה החידקל  והיצירה  נהר

סמי זה כל מה שהספרות העברית חסרה

לסמי יש את האומץ ולא להתחנף

סמי סופר של סימפוניות

איפה שקיים דיכוי- סמי שם

אם אני מתגעגע למשהו אני מגעגע לעתיד.

מעיין וייסברג  קראה קטע מתוך חצוצרה בוואדי, דר' קציעה אלון  סקרה את הכתבות   שבספר ותרומתו הייחודית של סמי  מיכאל.

הנעימו בשירתם ונגינתם מרים טוקאן ועידן טולדנו.  

סיימנו ונשארתי עם טעם של עוד , בדרכי הביתה לא יכולתי לברוח מהמחשבה  איפה טעינו ,האם אנחנו חברה שיכולה להכיל .או שסתם חלמתי חלום.

 

 

 

 

 

  

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים