סיפור תלמודי :
בתו של רבי עקיבא והנחש / מתוך מסכת שבת , תלמוד בבלי

רַ' עֲקִיבָא הָיְתָה לוֹ בַּת.

אָמְרוּ לוֹ הַכַּלְדִּיִּים*: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה יִשְּׁכֶנָּה נָחָשׁ וְתָמוּת.

הָיָה מֵצֵר עַל הַדָּבָר הַרְבֵּה.

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלָה בִּתּוֹ אֶת הַמַּכְבֵּנָה וְנָעֲצָה אוֹתָהּ בַּכֹּתֶל.

פָּגְעָה בְּעֵינוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְיָשְׁבָה בָּהּ.

בַּבֹּקֶר כְּשֶׁנָּטְלָה נִגְרַר וּבָא הַנָּחָשׁ אַחֲרֶיהָ.

אָמַר לָהּ אָבִיהָ: מֶה עָשִׂית?

אָמְרָה לוֹ: בָּעֶרֶב בָּא עָנִי וְקָרָא עַל הַפֶּתַח,

וְהָיוּ הַכֹּל טְרוּדִים בַּסְּעֻדָּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ.

עָמַדְתִּי וְנָטַלְתִּי מָנָה שֶׁנָּתַתָּ לִי וּנְתַתִּיהָ לוֹ,

אָמַר לָהּ: מִצְוָה עָשִׂית.

יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמַָּוֶת" (משלי י, ב) – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ.

* כלדיים-אסטרולוגים 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים