מנוי לפורטל בכיוון הרוח

פרק מספר:

סִפּוּר הַסַּבָּל וְשָׁלשׁ הָעֲלָמוֹת/ מתוך אלף לילה ולילה  מערבית יוסף יואל ריבלין

  



 

 

הָיָה אִישׁ מִן הַסַּבָּלִים בִּמְדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה רַוָּק.  בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּשּׁוּק נִשְׁעָן עַל קֻפָּתוֹ, נִצְּבָה לְיָדוֹ אִשָּׁה עוֹטָה אַדֶּרֶת מוּצְלִית שֶׁל מֶשִׁי, נְעָלֶיהָ דִיבָג וּשְׂפָתָן רִקְמַת זָהָב וּצְעִיף רְדִידִים עָלֶיהָ.

הֵרִימָה אֶת צְעִיפָהּ וְנִגְלוּ מִתַּחַת לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וְגַבּוֹת נָאוֹת עַל אַשְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ, וּמַבָּטָהּ עָנֹג וְכֻלָּהּ כְּלִילַת יֹפִי. פָּנְתָה אֶל הַסַּבָּל וְאָמְרָה בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וּבְשָׂפָה נִמְלֶצֶת:"שָׂא קֻפָּתְךָ וּבוֹא אַחֲרָי".  וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע הַסַּבָּל אֶת דְּבָרֶיהָ, וּכְבָר נָטַל אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְנִזְדָּרֵז וְאָמַר:"אַךְ יוֹם שֶׁל מַזָּל טוֹב הוּא זֶה, יוֹם שֶׁל הַצְלָחָה".

הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה עַל דַלְתָּהּ שֶׁל חָצֵר וְדָפְקָה בַדֶּלֶת.  מִיָּד יָרַד אֵלֶיהָ אָדָם, נוֹצְרִי.  נָתְנָה לוֹ דִינָר וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ בַקְבּוּק יָרֹק כֵּהֶה.  הִנִּיחָה אֶת הַבַּקְבּוּק בַּקֻּפָּה וְאָמְרָה:"שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי".  אָמַר הַסַּבָּל: "חֵי אֱלֹהִים, אַךְ יוֹם שֶׁל בְּרָכָה הוּא הַיּוֹם, יוֹם מַזָּל טוֹב וְהַצְלָחָה".  וְנָשָׂא הַקֻּפָּהאַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדוּ עַל-יַד חֲנוּת שֶׁמּוֹכְרִים בָּהּ פֵּרוֹת.  קָנְתָה מִתּוֹכָהּ תַּפּוּחֵי סוּרְיָה וַחֲבוּשֵׁי עֹתְמָאן וְשְׁזִיפֵי עַמָאן וְיַסְמִין חֲלַבִּי וַחֲבַצְלוֹת. מַיִם שֶׁל דַּמֶשֶׂק וּמְלָפְפוֹנֵי הַסְּתָו וְלִימוֹנֵי מִצְרַיִם וְאֶתְרוֹגִים שֻׂלְטָאנִיִּים וַהֲדַסִּים רֵיחָנִיִּים וְתָמָר הֹדִי וְחַרְצִיּוֹת וּכְרִיזַנְטִימוֹת וּפְרָגִים אֲדֻמִּים וְסִגָּלִיּוֹת וְרִמּוֹנִים וְשׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת.  שָׂמָה אֶת כָּל זֶה בְקֻפָּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּל וְאָמְרָה:

"שָׂא".  נָשָׂא וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד קַצָּב וְאָמְרָה לוֹ: "קְצֹב לִי עֲשָׂרָה רוֹטְלִים שֶׁל בָּשָׂר".  קָצַב לָהּ.  נָתְנָה לוֹ מְחִירָם וְלִפְּפָה אֶת הַבָּשָׂר בַּעֲלֵי מוֹז וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְקֻּפָּה וְאָמְרָה לַסַּבָּל: "שָׂאוְלֵךְ אַחֲרָי".  הֵרִים אֶת הַקֻּפָּה וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ.  עָמְדָה לְיַד מוֹכֵר תַּבְלִין וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל צָרְכֵי קִנּוּחַ סְעֻדָּה: לְבָבִין שֶׁל בָּטְנִים, צִמּוּקִים עַרְבִיִּים וּשְׁקֵדִים, וְאָמְרָה לַסַּבָּל: "שָׂאוְלֵךְ אַחֲרָי".  נָשָׂא אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר מִינֵי מְתִיקָה, וְקָנְתָה סַלְסִלָּה וּמִלְּאָה אוֹתָהּ מִכָּל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ: דַּקִיקוֹת וְעֻגּוֹת עֲשׂוּיוֹת בְּמוֹר וְעֻגוֹת שְׁקֵדִים וְקוּרְצוֹת עֲשׂוּיוֹת מִלִּימוֹנִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וּמַסְרְקוֹת זַיְנָבּ עֲשׂוּיִים סֻכָּר וּמִינֵי מַאֲפֵה אֶצְבְּעוֹנִין.  לָקְחָה מִכָּל מִינֵי הַמְּתִיקָה וְנָתְנָה אוֹתָם בַּקֻּפָּה.  אָמַר לָהּ הַסַּבָּל: "אִלּוּ הָיִית מוֹדִיעָה אוֹתִי, הָיִיתִי מֵבִיא עִמִּי פִרְדָּה לְמַשָּׂא, וְהָיִיתִי טוֹעֶנֶת אוֹתָהּ כָּל הַמַּעֲדַנִּים הַלָּלוּ".  חִיְּכָה וְטָפְחָה לוֹ טְפִיחָה קַלָּה עַל גַּבֵּי כְתֵפוֹ וְאָמְרָה לוֹ: הִזְדָּרֵז בְּדַרְכְּךָ וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה.  שְׂכָרְךָ מֻבְטָח לְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".

אַחַר-כָּךְ עָמְדָה לְיַד בַּשָּׂם וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה מִינֵי נוֹזְלִים מְבֻשָּׂמִים, וּבָהֶם מֵי וְרָדִים וּמֵי פִּרְחֵי תַּפּוּחַ-זָהָב וּמֵי חֲבַצָּלוֹת וּמֵי פִרְחֵי הָעֲרָבָה. קָנְתָה שְׁנֵי כִּכְּרוֹת שֶׁל סֻכָּר, בַּקְבּוּק מֵי-שׁוֹשַׁנִּים מְסוּכִים בְּמֹר וּקְנֵי לְבוֹנָה אֲחָדִים, עֲצֵי אֲהָלִים, עַנְבָּר וּמֹר וְנֵרוֹת שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה.  נָתְנָה כָל זֶה בַקֻפָּה וְאָמְרָה:"טֹל קֻפָּתְךָ וְלֵךְ אַחֲרָי".

הֵרִים קֻפָּתוֹ וְהָלַךְ  ַאֲחרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָצֵר אַחַת וּלְפָנֶיהָ רַחֲבָה מְרֻוַּחַת, בִּנְיָן בָּנוּי כְּמוֹ רָמִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים, וּלְשַׁעֲרוֹ שְׁתֵּי דְלָתוֹת מֵעֲצֵי הָבְנִים רְקוּעִים רִקּוּעֵי זָהָב אָדֹם.  עָמְדָה הָעַלְמָה לְיַד הַשַּׁעַר, הֵרִימָה אֶת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ וְדָפְקָה דְפִיקָה קַלָּה, וְהַסַּבָּל עוֹמֵד מֵאַחֲרֶיהָ וּמְהַרְהֵר בְּלִי הַפְסֵק בְּיָפְיָהּ וּבְחִנָּהּ.  נִפְתַּח הַשַּׁעַר עַל צִירֵי שְׁתֵּי דַלְתוֹתָיו.  הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּזוֹ שֶׁפָּתְחָה לָהּ אֶת הַשַּׁעַר וְרָאָה אִשָּׁה: קוֹמָתָהּ נָאָה, גְּבוֹהָה עַד חָמֵשׁ רַגְלַיִם, שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, יָפָה וַחֲנוּנָה, חֲמוּדָה וַאֲבָרֶיהָ חֲטוּבִים מַעֲשֵׂה אָמָן, מִצְחָה כְּלֹבֶן הַנִּצָּנִים וּלְחָיֶיהָ אֲדֻמּוֹת כַּפְּרָגִים.  עֵינֶיהָ כְּעֵינֵי הָעֶגְלָה אוֹ הָאַיָּלָה וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כַּיָּרֵחַ בְּרֹאשׁ-הַחֹדֶשׁ הַמְבֹרָךְ חֹדֶשׁ הָרַמַצָ'אן.  פִּיהָ כְּטַבַּעַת שְׁלֹמֹה וּשְׂפָתֶיהָ אֹדֶם אַלְמֻגִּים וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים אוֹ כַעֲלֵי נִצָּנֵי הַחַרְצִיּוֹת.  צַוָּארָהּ כְּצַוַּאר הָרְאֵם, חָזָהּ אַגַּן שַׁיִשׁ וְשָׁדֶיהָ כָּרִמּוֹנִים תּוֹאֲמוֹת, גֵּוָהּ רַךְ כַּקְּטִיפָה וּשָׁרְרָהּ עַר כְּדֵי לְהָכִיל אוֹקִיָּה שֶׁל מִשְׁחַת לוֹבֵן-יָבָה.  דּוֹמָה הָיְתָה לְזוֹ שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

חֲזוּ בָהּ: הֵן תַּכְהֶה מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

דָּמְתָה לְיַקִנְתְּ, זֹהַר נִצָּנָיו פּוֹרֵחַ.

עַיִן לֹא רָאֲתָה שְׁחוֹר וָלֹבֶן בְּיֹפִי אֻחָדוּ,

בִּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ עַל לֹבֶן פָּנֶיהָ יָרָדוּ.

וְרֻדִּים לְחָיֶיהָ, וְיָפְיָהּ תְּהִלָּתָהּ יַבִּיעַ,

אִם גַּם רֹב עשֶׁר עָדָהּ לֹא הִגִּיעַ.

אֲחַיֵּךְ לִירֵכוֹתֶיהָ, בְּלֶכְתָּהּ אוֹתָן תָּנֵף,

וּרְאֵה פֶּלֶא, כִּי אֵבְךְּ לְגֵוָּהּ זָקוּף עַד לְהִתְכּוֹפֵף.

 

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסַּבָּל, נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט נָפְלָה הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ.  אָמַר בְּלִבּוֹ:"מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי, בְּכָל יְמֵי חַיַּי, יוֹם מְבֹרָךְ שֶׁכָּזֶה".  אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת לַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: "הִכָּנְסִי לַשַּׁעַר, וְיִפְרֹק הַסַּבָּל הַמִּסְכֵּן מַשָּׂאוֹ מֵעָלָיו".  נִכְנְסָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהָלְכָה הַשּׁוֹעֶרֶת אַחֲרֶיהָ והַסַּבָּל אַף הוּא.  הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוּלָם יָפֶה וּמְרֻוָּח, שֶׁהָיָה בָּנוּי מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן, בְּכָל מִינֵי קִשּׁוּטִים וּקְשָׁתוֹת, גְּזֻזְטְרוֹת וְאִצְטַבָּאוֹת,מִשְׁקָעוֹת וַאֲרוֹנוֹת שֶׁוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין עֲלֵיהֶם.  וּבְאֶמְצַע הָאוּלָם בְּרֵכַת מַיִם וּבְתוֹכָהּ בֵּית-סִירָה וּבִקְצֵה הָאוּלָם עָמְדָה עֶרֶשׂ עֲצֵי-עַרְעָר מְשֻׁבָּצָה אֲבָנִים יְקָרוֹת וְחֻפָּה עָלֶיהָ אַטְלַס אָדוֹם, אֲחוּזָה בִּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת כָּאֱגוֹזִים וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה.  נִגְלְתָה בְּתוֹכָהּ עַלְמָה מִבְחַר הַיֹּפִי.  פָּנֶיהָ חֲמוּדִים,עֵינֶיהָ קֶסֶם וּתְנוּעוֹתֶיהָ מְפִיקוֹת תְּבוּנָה, יָפָה לְמַרְאֶה כַּיָּרֵחַ וְגַבּוֹתֶיהָ כִּקְשָׁתוֹת נְטוּיוֹת.  קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה כַּקַּו הַיָּשָׁר, נְשִׁימָתָהּ עַנְבָּר וְשִׂפְתוֹתֶיהָ אֲדֻמּוֹת כְּעָקִיק וּמְתוּקוֹת כְּסֻכָּר.  זֹהַר פָּנֶיהָ מְבַיֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה.  דּוֹמָה הָיְתָה לְכוֹכָב מָרוֹם אוֹ לְכִפָּה מְצֻפָּה זָהָב אוֹ לְכַלָּה בְּמִבְחַר תַּכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לְנַעֲרָה אֲצִילָה שֶׁל הָעַרְבִים.  כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כְּאִלּוּ חָשַׂף חִיּוּכָהּ לְבָנוֹת פְּנִינִים

אוֹ גְבִישֵׁי בָּרָד אוֹ לַחַרְצִית נִצָּנִים.

וּקְוֻצּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת כַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,

וְזֹהַר לָהּ, בְּפָנָיו יֵבוֹשׁ לַשַּׁחַר אוֹר.

 

קָמָה הָעַלְמָה הַשְּׁלִישִׁית מֵעַל הָעֶרֶשׂ וְטָפְפָה לְאִטָּה עַד שֶׁבָּאָה לְאֶמְצַע הָאוּלָם אֵצֶל אַחְיוֹתֶיהָ וְאָמְרָה:"מַה הִיא עֲמִידַתְכֶם כֹּה? פִּרְקוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל מִסְכֵּן זֶה, הַסַּבָּל, אֶת מַשָּׂאוֹ".  נִגְּשָׁה עֲקֶרֶת הַבַּיִת מִלְפָנָיו וְהַשּׁוֹעֶרֶת מֵאַחֲרָיו וְעָזְרָה לִשְׁתֵּיהֶן הַשְּׁלִישִׁית, וְהֵסִירוּ אֶת הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁ הַסַּבָּל. הֵרִיקוּ מַה שַּׁבְּתוֹכָהּ וְסִדְּרוּ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְנָתְנוּ לַסַּבָּל שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמְרוּ לוֹ: "לֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, סַבָּל".  הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת וּבְיָפְיָן הָרָב וְאֶל שִׂרְטוּטֵי פְּנֵיהֶן הַנָּאוֹת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה יָפוֹת יוֹתֵר מֵהֶן – וְאֵין אִישׁ אִתָּן.  הִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֶצְלָן מִן הַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים וְכָל הַמַּעֲדַנִּים הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ אִתָּן.  תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְשָׁהָה בִיצִיאָתוֹ.  אָמְרָה לוֹ אַחַת הָעֲלָמוֹת: "מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ יוֹצֵא, אֶפְשָׁר שְׂכָרְךָ מְקֻפָּח?"

פָּנְתָה לַאֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: "תְּנִי לוֹ עוֹד דִּינָר".  אָמַר הַסַּבָּל:"חֵי-אֱלֹהִים, שָׂרָתִי, אֵינִי מוֹצֵא שְׂכָרִי מְקֻפָּח, שֶׁכֵּן שְׂכָרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים בִּלְבָד, וְאוּלָם אֵין לִבִּי וְנַפְשִׁי הוֹגִים אֶלָּא בָּכֶן, כֵּיצַד הוּא זֶה, שֶׁאַתֶּן לְבַדְכֶן, וְאֵין אִישׁ אִתְּכֶן אוֹ מִי שֶּׁהוּא שֶׁיְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶתְכֶן.  כְּלוּם אֵין אַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּגְדַּל הַמִּסְגָּד אֵינוֹ אֶלָּא עַל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מוּסָדִים? וַהֲרֵי אַתֶּן חֲסֵרוֹת אֶת הָרְבִיעִי.  אֵין שִׂמְחַת נָשִׁים שְׁלֵמָה אֶלָּא בִּגְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ:

הֲלֹא רָאִיתָ אַרְבָּעָה אֲסוּפִים לְגִיל:

נֵבֶל וְכִנּוֹר וְקַתְרוֹס וַחֲלִיל,

וְאַרְבָּעָה מִן הַבְּשָׂמִים לָהֶם תּוֹאֲמִים:

הֲדַס וְקַרְפּוֹל, פְּרָגִים וְשׁוֹשַׁנִּים.

וְלֹא יִסְכְּנוּ אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם בְּאַרְבָּעָה:

בְּיַיִן, עֲלוּמִים, זָהָב וְשִׁירָה מְשַׁעְשְׁעָה.

וַהֲרֵי אַתֶּן שָׁלשׁ וַחֲסֵרוֹת רְבִיעִי, שֶׁיְהֵא אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, חָרִיף וְיוֹדֵעַ לִשְׁמֹר סוֹד".

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה שָׂשׂוּ עֲלֵיהֶם, וְצָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ: "וּמִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְמַלְּאוֹת לָנוּ זֹאת? הֲרֵי אָנוּ בְתוּלוֹת וְחוֹשְׁשׁוֹת לְגַלּוֹת סוֹדֵנוּ לְמִי שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר אוֹתוֹ.  וּכְבָר קָרָאנוּ בְּאַחַד הַסְּפָרִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר אִבְּן אַלְתֻּמַּאם שֶׁאָמַר:

שְׁקֹד לִשְׁמֹר סוֹדְךָ, אַל תְּגַלֶּנּוּ לְאִישׁ,

כִּי מְגַלֶּה סוֹדוֹ אַךְ יֹאבַד מַהֵר חִישׁ.

וְאִם חָזֶךָ מֵהָכִיל סוֹדֶךָ צַר,

אֵיךְ יְכִילוֹ חֲזֵה זֶה גִלִּיתוֹ לוֹ וְהוּא זָר

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אַבּוּ נֻוָאס שֶׁאָמָר:

מִי שֶׁגִּלָּה לִבְנֵי-אָדָם סוֹדֵהוּ,

כְּדָאי הוּא שֶׁתִּכָּוֶה מִכְוָה בְמִצְחֵהוּ".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל דִּבְרֵיהֶן אָמַר:"חַיֵּיכֶן שֶׁאִישׁ חָכָם וְנֶאֱמָן אָנִי.  קָרָאתִי בִּסְפָרִים וְעִיַּנְתִּי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים.  מְגַלֶּה אֲנִי אֶת הַיָּפֶה וּמַסְתִּיר אֶת הַמְכֹעָר,וְנוֹהֵג כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא יַסְתִּיר סוֹד בִּלְתִּי אִם אִישׁ אֱמוּנִים,

וְסוֹדוֹת עִם הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים צְפוּנִים.

הַסּוֹד עִמִּי בְּבַיִת אֲשֶׁר לוֹ מַנְעוּל,

אָבְדוּ מַפְתְּחוֹתָיו וְהַשַּׁעַר נָעוּל".

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת חֲרוּזֵי שִׁירוֹ וּדְבָרָיו שֶׁהִגִּיד לָהֶן אָמְרוּ לוֹ:"יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהוֹצֵאנוּ עַל בִּנְיָן זֶה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ לְשַׁלֵּם לָנוּ עַל זֶה? שֶׁכֵּן אֵין אָנוּ מַנִּיחוֹת לְךָ לָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ וְלִהְיוֹת אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָנֵנוּ וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֵינוּ הַיָּפוֹת וְהַחֲמוּדוֹת, עַד שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לָנוּ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ: אַהֲבָה בְּלִי הוֹן, אֵין בָּהּ כְּמִשְׁקַל הַגַּרְגִּיר אוֹן".  וְאָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: "אִם רֵיקָם בָּאתָ רֵיקָם תֵּצֵא".

אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: "אַחְיוֹתַי, הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁכֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים, הַיּוֹם לֹא מְעָט.  וְאִלּוּ הָיָה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לֹא הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִתָּנוּ. וּמַה שֶׁאַתֶּן מַטִּילוֹת עָלָיו, אֲנִי מְסַלֶּקֶת".  שָׂמַח הַסַּבָּל וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְאָמַר: "שָׂרָתִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁמָּמוֹן רִאשׁוֹן הִרְוַחְתִּי הַיּוֹם לֹא הָיָה אֶלָּא מִיָּדֵךְ".  אָמְרוּ לוֹ: "שֵׁב עִמָּנוּ בְכָבוֹד וּבְאַהֲבָה".  וְאָמְרָה זוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ: "חֵי-אֱלֹהִים אֵין אָנוּ מְקַבְּלוֹת שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב אֶצְלֵנוּ אֶלָּא בִתְנָאי אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, וְאִם אַתָּה מִתְעָרֵב בָּהֶם הִנְּךָ סוֹפֵג מַלְקוֹת".  אָמַר הַסַּבָּל: "שָׂרָתִי, מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי בְּשִׂמְחָה רַבָּה.  רְאֶינָה הֲרֵי נִטְּלָה לְשׁוֹנִי".

קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְחָגְרָה מָתְנֶיהָ וְסִדְּרָה הַבַּקְבּוּקִים, וְסִנְּנָה אֶת הַיַּיִן עַד שֶׁנַּעֲשָׂה צָלוּל.  שָׂמָה יֶרֶק מִסָּבִיב לַכַּד וְעָרְכָה כָּל מַה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לוֹ.הִגִּישָׁה אֶת הַיַּיִן וְיָשְׁבָה הִיא וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְיָשַׁב הַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבַּחֲלוֹם הוּא. נָטְלָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת כַּד הַיַּיִן וּמִלְאָה כוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ, וְכוֹס שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית.  מִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לְאַחַת אַחְיוֹתֶיהָ, לְבַסּוֹף מִלְאָה וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שִׁיר:

שְׁתֵה לַהֲנָאָתְךָ לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת,

אָכֵן מַשְׁקֶה זֶה בּוֹ לָחֳלִי רִפְאוּת.

נָטַל אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה וְהוֹדָה לָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אֵין שׁוֹתִים בִּלְתִּי אִם עִם אֲחִי-אֱמוּנִים,

טְהוֹר-הַשֹּׁרֶשׁ הַמִּתְיַלֵּד עַל קְדוּמִים.

שֶׁהַיַּיִן כָּרוּחַ בְּנָשְׁבָהּ עַל בֹּשֶׂם, תָּפִיחַ

רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ, וּבְעָבְרָה עַל פֶּגֶר תַּסְרִיחַ.

הוֹסִיף וְאָמַר:

רַק מִידֵי יְפֵה תֹאַר שְׁתֵה הַיָּיִן,

יְשׂוֹחַחֲךָ שִׂיחָה נָאָה, דּוֹמָה לוֹ בְעָיִן.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר שִׁירוֹ נָשַׁק יְדֵיהֶן וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, וְאָמַר כְּשֶׁהוּא נָע בְּשִׁכְרוּתוֹ בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מַשְׁקֶה כָּל שֶׁהוּא מִן הַדָּם נֶאֱסָר,

מִלְּבַד דַּם אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲשֶׁר הֻתָּר.

הַשְׁקִינִי, הֵן בְּעַד עֵינַיִךְ, עָפְרָה,

אֶתֵּן כָּל הוֹנִי וְכָל יֵשׁ לִי כַּפָּרָה.

מִלְאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת כּוֹס וְנָתְנָה לַשּׁוֹעֶרֶת.  נָטְלָה אוֹתָהּ מִיָּדָהּ וְהוֹדְתָה לָהּ וְשָׁתְתָה.  מִלְּאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ וּמִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל.  נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְשָׁתָה וְנָשָׂא קוֹלוֹבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הַגִּישֵׁהוּ, חֵי-אֱלֹהִים, חוּשָׁה.

הַגִּישֵׁהוּ בְּכוֹס מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה.

וְהַשְׁקֵנִי מֶנּוּ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ,

כִּי הוּא אַך מֵי-חַיִּים יַבִּיעַ.

נִתְקָרֵב אֶל עֲקֶרֶת הַבַּיִת ואָמַר: "שָׂרָתִי, עַבְדֵּךְ אָנִי וּמִקְנַת כַּסְפֵּךְ וּמְשָׁרְתֵךְ".  וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עֶבֶד מֵעֲבָדַיִךְ עַל הַשַּׁעַר נִצָּב,

מוֹדֶה בִּנְדִיבוּתֵךְ וּבְחַסְדֵּךְ כִּי רָב.

הֲיָבוֹא, אֵשֶׁת נְדִיבוֹת, וְלָשׁוּר יִקְרַב

בְּיָפְיֵךְ, כִּי לֹא נִפָּרֵד אֲנִי וְאַהַב.

אָמְרָה לוֹ: "חֵי-אֱלֹהִים, הֵיטִיבָה לִבֶּךָ וּשְׁתֵה לְחַיִּים, וְתָבוֹא בְרִיאוּת בְּעוֹרְקֶיךָ". נָטַל אֶת הַכּוֹס וְנָשַׁק יָדָהּ, וְזִמֵּר בְּשֵׂאתוֹ קוֹלוֹבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹשַׁטְתִּי לָהּ, דּוֹמֶה לִלְחָיֶיהָ מַבְהִיקוֹת,

יַיִן יָשָׁן, אוֹרוֹ כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ מַבְרִיקוֹת.

וַתִּגַּע בּוֹ וַתֹּאמֶר וְהִיא צוֹחֲקָת מְחַיְּכָה:

"אִיכָכָה לְחִי אָדָם אָדָם תַּשְׁקֶה, אֵיכָה?"

וָאֹמַר: "שְׁתִי, דִמְעוֹתַי הֵן וְדַם לְבָבִי,

מֶנּוּ אָדָמוּ, מְסָכָן בְכוֹס רוּחַ אַפִּי".

עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִם דַּם דְּמָעוֹת שָׁפַכְתָּ בְּגִינִי,

הוֹשִׁיטֶנּוּ לִי, יְדִידִי, מֶנּוּ הַשְׁקֵנִי.

 

 

*סיפורי אלף לילה ולילה או לילות ערב  הוא אוסף של סיפורי עם ערביים, שחלקם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית.

 

*פרופסור יואל יוסף ריבלין  ט"ז בתשרי תר"ן11 באוקטובר 1889 - כ' בניסן תשל"א15 באפריל1971 היה מזרחן ומתורגמן ישראלי שעסק גם בתרגום חלק מהיצירות בספרות הערבית הקלאסית לעברית..

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים