מנוי לפורטל בכיוון הרוח


סיפור:
חופש גדול/ דניאל חקלאי



1. אחרי שהאבא עזב את המשפחה, הילד נסע עם אימא שלו לעבודה שלה בבנק ההוא ברמת גן. היא הייתה פקידה רגילה שחיה בעולם דמיוני שבו הייתה פאם פאטאל מסתורית שיכולה לטרוף גברים. סניף הבנק היה בבורסת היהלומים והיא תמיד ענדה תכשיטים יקרים שאימא שלה (הסבתא של הילד) קנתה לה.



2. בשולחנות הסמוכים היו 2 הפקידים היותר בכירים .אלה שהיו  חברים ותמיד התווכחו ביניהם אם המערך צודק כמו שטען הפקיד זאב או הליכוד צודק כמו שהסביר הפקיד השני, שנראה מכובד כזה והילד שכח איך קראו לו (בסוף הייתה ממשלת אחדות).



3. אחרי הרבה שנים (הבנק כבר נסגר מזמן) נשבר הלב של זאב, שהיה רציני כזה ורזה ולבוש בסוודרים וחולצות כפתורים מתחת לסוודרים ומכנסי קורדרוי, והיה נחמד ובולע מילים כשהוא מדבר, והילד אהב להקשיב לדיבור שלו כאשר בלע מילים  והסכים שהמערך זו הדרך הנכונה וכל הכבוד לשמעון פרס, אבל גם קצת פחד מהרצינות של זאב.



4. הלב של זאב נשבר, דרך אגב, קצת לפני הנסיגה של צה"ל מלבנון, כי הבן שלו היה ההרוג האחרון של צה"ל שם. זה היה חודש לפני הנסיגה של מאי 2000. הילד מדמיין לפעמים איך הלב של זאב נשבר ל-2 חתיכות שוות בגודלן מתחת לסוודר ולחולצת כפתורים ולבטן הרזה והלבנה שלו (זאב היה בהיר מאד).



5. זאב היה ישראלי שורשי כזה, וגם הפקיד השני שתמך בליכוד (והילד שכח איך קוראים לו) היה ישראלי שורשי מאד, ושניהם ייצגו בכבוד את שני צדי המפה הפוליטית. ובסניף היו גם שומרים. השומרים היו שניים.



6. שומר אחד היה עיראקי (קראו לו זליכה) שהיה מבוגר וקצת מקומט בפניו  וגם מקריח ונראה תמיד עייף והעיניים שלו דמו לעיניים של כלב, והאימא של הילד תמיד לגלגה עליו מאחורי הגב באוזני הילד וצחקה על המבטא העיראקי המגוחך שלו, וסיפרה עליו בדיחות גסות וגם לפעמים לעגה לו בפניו וביקשה ממנו שיגיד כל מיני מילים באוזני הילד, כדי שהילד ישמע את המבטא המגוחך והערבי של זליכה בעצמו וילעג לו גם כן.



7. זליכה כנראה אמר כמה פעמים לאימא (כשהילד לא היה שם), את המילה העיראקית "שנדול" שהפירוש שלה בעברית הוא "זין", והאימא כל הזמן חזרה על המילה הזאת באוזני הילד, ופעם גם שלחה אותו למכולת ואמרה לו לבקש מיוסי המרוקאי שמכר במכולת שיחתוך לו 200 גרם נקניק מסוג שנדול, ויוסי לא הבין למה הילד מתכוון ולא חתך לו כלום, והילד חזר הביתה עצוב, והאימא התפוצצה מצחוק. היא גם סיפרה לילד שזליכה אמר לה שכשהיה צעיר, היה יכול להרים דלי מים עם השנדול שלו.



8. השומר השני היה תימני ממש נמוך עם הרבה שיער אפור מתחת לכובע שלו (שהיה כובע רשמי של שומר בבנק) שנראה כמו כובע של שוטר בעיני הילד (שלא זכר איך קראו לשומר הזה), והיו לו פנים שחורים מאד ומקומטים מאד והיה לו שפם עבה וחיוך גדול מדי ומפחיד והוא לבש מדים כהים של שומר בנק והייתה לו חגורה עם אקדח ומיכל גז מדמיע, והוא תמיד ניסה להצחיק את הילד (כשבא לבקר בעבודה של אימא שלו בבנק) באמצעות חיקוי מפחיד אבל מדויק מאד של הקול של דונאלד דאק.



9. הילד התפעל מהחיקוי המדויק אבל גם פחד מאד מהקול הזה של דונלד דאק שהפיק השומר התימני מעומק גרונו ואפילו מעומק בטנו. זה היה קול שעורר בילד אימה גדולה. הוא פחד מהשומר התימני ואמר לעצמו שהוא לא כמוהו, הוא לא תימני כמוהו, לא שחור כמוהו ולא עני כמוהו ולא מפחיד כמוהו ולא בנאדם כמוהו ולא כמוהו משום בחינה (הוא היה כמוהו).



השומר הזה בטח מת כבר. וגם השומר זליכה בטח מת כבר. וגם הבן של זאב שהיה החלל האחרון של צה"ל במלחמת לבנון הראשונה.

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים