מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          



לנענע את המנעול – דיוויד גילמור בפריז / שחר כהן



יומולדת 40 שלי התקרב והרגשתי שהפעם צריך לחגוג בצורה מיוחדת. קבעתי הופעה שלי לתאריך עצמו (22.7 בבר גיורא, גם היא מסוקרת באתר) ובשיחה עם אשתי העליתי שדייויד גילמור - אחד מסולני PINK FLOYD והגיטריסט האגדי שלה מופיע באירופה. "בוא נסע”, היא אמרה, ומכאן כבר לא היתה דרך חזרה.
תלאות בעבודה שלה, גיוס כסף לענין (אירופה יקרה בקיץ), דרכונים שהסתבר לנו שנגנבו ויחס מחפיר במשרד הפנים שגם אישור מהמשטרה לא הספיק לפקידותיו כדי להפחית מהסכום המקסימלי.
היעד המקורי, פומפיי - תיאטרון רומי עתיק שהיווה את מקום ההופעה של פינק פלויד באחד משיאיה כשיצאה יצירת המופת ECHOES עם סרט נלווה, הוחלף בפריז עקב אילוצי זמנים ותקציב, כרטיסים לאוליגרכים אני קורא לזה.

כבר בשדה התעופה קניתי את האלבום החדש שלו,  "Rattle That Lock". יש לגילמור אלבומי סולו מעולים (הקודם, ON AN ISLAND מופתי וגם החדש מעולה), לא יכולתי לחכות עד שאשמע אותו. זה קרה רק אחרי ההופעה במונית עם נהג אלג'יראי, 3 נוסעים מצרים ואשתי המפוחדת, אבל נגיע לזה בהמשך.
נוחתים בפריז והמונית שהזמנו מראש לא באה לקחת אותנו, אולי זה היה רמז מקדים למה שיקרה אח”כ עם ההגעה לטירת “שנטילי” המהפנטת, מרחק שעה נסיעה מפריז, שם התקיימה ההופעה. אבל כולם סיפרו לנו על התחבורה הציבורית המפוארת בצרפת ופקידת הקבלה אמרה שהיא מגיעה עד מקום האירוע ממש אז נהנינו בינתיים מ”כיכר הקונקורד”, גן בוטני חביב ברובע הלטיני, ובמטרו ניגנו את “התקוה” בדיוק כשעברנו.

 



בערב ההופעה נכנסנו לשם שאננים ובעודנו על הרכבת שהומלצה והסתבר שהיא לא מגיעה. אחרי שתי החלפות רכבות והרבה צרפתים מבולבלים (מה יש להם עם האנגלית שם?) התברר שפסי הרכבת ליעד הקרוב להופעה נחסמו. בדומה לשיר האהוב עלי שלהם TIME השעון תקתק בינתיים והגיע זמן ההופעה, הגענו עד לפריז בעקבותיו ולא נראה את גילמור?

אבל בתחנה האחרונה חיכה סדרן שהסביר שרבים נתקעו כמונו ואפילו הזמין עבורנו נהג מונית מהקריביים, שלאור ההפצרות שלי נהג כמו נהג ישראלי בדרך לאילת ואיחרנו "רק” בשעה, לשמחתנו ההופעה התחילה 20 דקות בלבד לפני.

ואיזה הופעה זאת היתה!

ביצועים מהאלבום הלפני אחרון של פינק פלויד - Divison Bell (לאור זה שהאחרון אינסטרומנטלי ברובו ומשתמש בהקלטות של הקלידן המת והמוכשר מאוד ריצ'ארד רייט, יש שיגידו האחרון באמת) וביניהם High Hopes המופתי, מ"החומה” המפורסמת, One Of These Days האדיר מתקופת פומפיי וקטעים מwish you where here:
שיר הנושא וכמובן Shine On You Crazy Diamond שנכתב כמו יתר האלבום כמחוה לסיד בארט, הסולן הראשון שהשתגע ונעלם עד שהפציע יום אחד בהקלטות האלבום הזה ושוב נעלם להם ולעולם המוזיקה, עד מותו לפני מס' שנים. וגם Astronomy Domine שבארט מבצע במקור ושירים מאלבומי הסולו, כולל הקודם שהזכרתי ומהחדש.
בהדרן קטעים מDark Side Of The Moon, אלבום המופת שלהם – Time ו-Breath ברצף (Money בוצע עוד לפני) ולקינוח כמובן אחד משיאי הפינק פלויד, כזה שרק השילוב בין גילמור לרוג'ר ווטרס, הסולן השני עימו הסתכסך שכולל את אחד מסולואי הגיטרה הגדולים בכל הזמנים - Comfortably Numb.
נכון, במחצית השניה של ההופעה גילמור בחר ביותר מדי שירים לא מוכרים, אבל אני הכרתי כל צליל ומילה ומבחינתי זה היה לא פחות ממושלם.
בסוף ההופעה מנהל אחוזת "שנטילי" כ”כ התרגש מכך שהגענו כל הדרך מישראל שלקח את הדיסק שקניתי כדי שגילמור יחתום עליו וגם שאל לשמי כדי שיתן הקדשה אישית. גילמור השיב שהוא לא חותם לעולם על דבר, אולי בגלל שהדיסק היה הופך מיד פריט לאספנים. אבל קיבלתי את הבטחה שישלח לי משהו משם, טוב שיש כתבות כאלה כדי להזכיר לי לשלוח לו מייל.



אחרי האזנות אינטנסיביות בארץ אני מוצא שגם האלבום החדש מעולה, קצת מינורי וג'אזי מהאלבומים של פינק פלויד, נוכחות גדולה של קונטרבס כלי נשיפה ובמיוחד פסנתר, אבל זה דווקא מרענן.
השירים הבולטים בו:

  •  The Girl In The Yellow Dress - https://youtu.be/7PwQrEbEnrM
    שיר ג'אזי רומנטי ויפה שיש לו גם סרטון אנימציה מרהיב, יציאה.

  • שיר הנושא, שפירושו “נענע את המנעול” ומדבר על פריצת גבולות.
    אפרופו השיר ופריז, הריף של  "Rattle That Lock" הוקלט בביקור של גילמור בצרפת, אלו הם צלילי הרכבת הצרפתית המבשרים על הגעה לתחנה.
    השיר וראיון בנושא כאן:
    http://www.songfacts.com/detail.php?id=37449

  •  In Any Tongue - https://youtu.be/foVY5kLqp6w
    השיר הכי עוצמתי באלבוםעל האבסורד במלחמותגם הוא מלווה בקליפ מרהיב.
    ממליץ להקשיב לגם קטע הפתיחה האינסטרומנטלי 5 A.M והשיר Faces of stone עם הגיטרה והמקצב הספרדים, ובכלל - לאלבום כולו ברצף.


ואם כבר מלחמה ושלום - בסוף ההופעה חיכו איתנו למונית 3 מעריצים מקהיר. לא היו מוניות בכלל למעט נהג מונית שדיבר איתם בערבית ונראה קצת עצבני.
אשתי נלחצה מהרעיון, אבל אמרתי לה שלפי החולצות שלהם והשיחה שפיתחנו הם ללא ספק מעריצים אמיתיים, ושחבל שנישן על הדשא בקור הלילי של פרברי פריז.
אשתי קצת רעדה בדרך וליתר ביטחון סיפרנו שאנחנו מספרד, מה שנכון חלקית...בכל מקרה החבר'ה התבררו כמהנדסים מקהיר שיש להם להקת רוק (בדיוק כמוני, מתכנת אתרי אינטרנט עצמאי, מפיק ומוזיקאי שמשלב איכשהו את כל העולמות), ויש אפילו תמונה למזכרת.

תודה שהיית שם, גילמור, כמו שם אחד משיריך אזכור את הערב הזה לעולם.



כתב וצילם: שחר כהן

מוזיקאי ומפיק, עורך מוזיקה "בכיוון הרוח"

https://www.facebook.com/shahar.music

ערב מחווה "50 שנה לפינק פלויד" בהשתתפותו: https://youtu.be/s-NG8S24CXM




האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים