מנוי לפורטל בכיוון הרוח

מאמר:
 על השקר / כרמית רינצלר אברהמי 

דעות רבות ישנן בנושא שקר ואמת – מדוע ברי-אנוש בוחרים לשקר הפילוסופיה מדברת על השכל, המעשים מונעים מתוך עולם האמוציות.  גם אם אדם הטמיע שדבר מסוים אינו כשיר והוגן הוא נמשך כבמגנט אחר הרע. היחס הזה בין עולם השכל לעולם הרגש מאד מורכב. הידע המוסרי והמחשבות המוסריות אינם ברי התמודדות חד-פעמית אלא לאורך זמן. לכול אדם יש יצרים של תאוות תחתית הבטן ושאיפות המונעות מעולם התובנה. הרצונות האלה להבהיר מה נכון ומה לא שבים וחוזרים. השאיפה הגדולה ביותר של האדם להגיע לידע ולהכרה ורצונות להישגים גדולים יותר פועלים מתוך אימפולס שדוחק את האחרים ומניע את היצר הפרטי שלו כאדם בעולם של דילמות, מאבקים. מאבקי כוח.

 

הפילוסוף סוקרטס שדיבר על מוסר כערך עליון, גם קוהלברג בחינוך. אלא שסוקרטס מציין שעל האדם לדאוג לנשמה, לנפש כל חי. זו תכלית חייו. אריסטו שהיה תלמידו של אפלטון כתב ספר בשם: "אתיקה ניקומכית" שתי שאלות משמעותיות היו לו האחת שאלת תכלית חיינו. השנייה למה צריך לשאוף בחיים האלה?  הוא התמקד במידותיו של האדם – דיונים אלו לא החלו עם סוקרטס ופילוסופים אחרים אלא הדיון והזיקה למוסר התנהלו תחת שמי הדת. כל הדתות המונותאיסטיות פיתחו מערכות מוסר. אף הבודהיזם, ההינדואיזם. הבבלים והמצרים – כולם נשענו על חוקים. אותם חוקי מוסר ותורה המלמדים כיצד ינהג אדם כלפי חברו כאילו היה הוא. אותן עשרת דיברות שציווה האלוה את האדם. שיעבור שלבי התעלות רוחנית ויגביה בתובנתו עד צלמו.

 

במאות ה16-17 בחופף למהפכה המדעית. החלה התפתחות ומאפיינים של תרבות מודרנית.  בגינה נוצר עולם חולין. לכן, האנשים פחות נשענו על אמונה וחוקי דת. בעטיים שאלות המוסר הפכו לפחות משמעותיות. ואנשים לקחו את החוק ושאלו שאלות וספקות לגבי עשרת הדיברות.

השאלה המוחשית ביותר האם ניתן להפעיל חוקי מוסר גם ללא דת?

בעידן החומרני/קפיטליסטי ואינדוידואליסטי בו אנו חיים ההנעה של יצרי האנוש היא מתוך אינטרסים ותחרות בחברה הישגית השמה בראש מעייניה את הרצון להיות מעל כולם. עולם ציני, קר, מנוכר וטכנולוגי. אותו מערך ומבנה חברתיים יצרו עולם של קונפליקטים מוסריים. המניע להצלחה, להישגיות דוחק את היושר, את עולם האמת ואת ההגינות. והרצון לשמר את המוסר הבסיסי יוצר קונפליקט מאד מהותי. יש הרס של מערכות טבע גלובליות. אדם שמצוי בידו הכוח, האומץ לבצע שולל כל אפשרות למוסר טהור.

ההצגה של המלט בציור של אז'ן דלקרואה  - כידוע המלט הוא אחד מהמחוזות המפורסמים של ויליאם שייקספיר. הטרגדיה הטובה ביותר שלו. המחזה נכתב בין 1600 לקיץ 1602. הוא עובד לסרטי קולנוע שונים.

לגבי הבחירה החופשית הניתנת לאדם בעידן המודרני הנה  המחזה :"להיות או לא להיות" מעמיד שאלה משמעותית מה הבחירה הנכונה האם להיות קר-רוח עם כושר סיבולת   גם תחת גורל אכזר, מכאיב ומאמלל ו/או להתמודד ולהכין את מערך הנפש למאבק מול הייסורים הקשים הפוקדים אותנו. כמובן גם דנים בבחירה למות, לישון. שינה  נצחית שתרפא את הנפש מייסורי הגוף המכאיבים.

 

האדם שואף להגיע תמיד לתכלית. לנהי קיום.  לרוגע ושלווה. קשה לו לשאת את חמסי הנפש, את העריצות, הרודנות, הציניות בעידן טכנולוגי. השחצנות. עצבת של אהבה ובגידה. עינויי דין ומשא.   ואי היכולת לשאת את עזות רוחם של עריצים של הביזיונות מקרב חדלי אישים.

 

שייקספיר אומר:  "הדברים כשלעצמם אינם טובים או רעים. הכול תלוי באופן שעליהם אנו חושבים. הטל ספק בתנועתה של החמה, הטל ספק באמת כשקר, אך לעולם אל נא תטיל ספק באהבה. אין בנמצא מידה טובה שהרכילות אינה יודעת לכלות. משהו רקוב בממלכת דנמרק. גם אם תהיה טהור וצח כשלג לא תוכל להימלט מן הדיבה. מה אתה קורא נסיכי? מילים, מילים, מילים. אל נא תהיה לווה או מלווה, כי לעתים קרובות אדם מאבד את ההלוואה ואת החבר. עם פיתיון של שקר אנו דגים קרפיון של אמת.  רצה יותר בכתובת רעה על קברך אחרי מותך, משם רע בחייך.   הראה לי אדם שאינו עבד לתשוקה ואשאנו בעמקי לבי. אדם יכול לחייך ולחייך, ואף על פי כן להיות פושע.  מעלות טובות שהורכבו על גזע נבוב לא ישפרו את טיבו.   עכשיו יכולתי דם לגמוע ולעולל זוועות שאור יום ייחרד למראיתן הטה אוזן לכל איש. אך רק למעטים תן מילה שלך, קבל ביקורת אך אל תשפוט"

"עם פיתיון של שקר אומר שייקספיר אנו דגים קרפיון של אמת" ,

 

אספתי ציטוטים רבים אודות שקר והעליתי את הבאים בחכתי משה אבן עזרא אמר : "מיטב השיר כזבו ואם השיר יפשט מכזביו יחדל היותו שיר".  אבנר שטראוס אומר : "חנו של השקר ויופיו של החטא" לואי אראגון אומר: "העולם מלא עדי שקר" ג'ונתון סוויפט "אמתלה היא שקר מפורכס מקושט"  פובליוס טרנטיוס אומר: "שקר גורר בעקבותיו שקר אחר" שי עגנון אומר: "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת". מונטוסקייה לואי אומר:  "שקר יפה הוא זה הבא מרחוק". סטנדל אומר:
"כל אמנות מבוססת על מידה מסוימת של שקר"  מישל דה מונטן מתוך מסות ספר ראשון  פרק תשיעי אומר: "השקר מהווה רעה חולה ומקוללת" וגם מידה רעה ומכוערת. פרק 18 מתוך המסות ספר שני. הוא טוען שאנשים מאמצים אל תוכם את השקר. מבחינתי בראייה פסיכולוגית כאשר אדם מלמד את מוחו להטמיע את שקריו כאמת. המוח הזה גם במכונת אמת לא יקלטו את השקר, כי המוח למד להפנים שקר כאמת מציאותית.

גם רבי נחמן מברסלב אומר שאם חוזרים על השקר פעמיים הוא הופך לאמת.  אדם שעם הזמן רוכש לו מוניטין של שקרן, הוא הופך עם הזמן לאילם מפני שאנשים לא מקשיבים לרוח שלו. רוברט היינלין כתב  בספרו אזרח הגלקסיה.

אנסה להניע אחורה לגלגל ההיסטוריה הפשיזם הוסיף וריאציה חדשה לאמנות העתיקה של השקר. אותה וריאציה שטנית הייתה, שטנית לשקר את האמת.

 

אתם זוכרים את השיר של אבנר שטראוס : " שקרים שקטים שקרים קטנים בתוך ליבנו ישנים, על פני חבצלות סגולות ושלל צמחי המים, שטים הם הס על פני הזרם שטים הם עצומי עיניים, שקרים שקטים שקרים קטנים בתוך ליבנו ישנים. תרצה אתר כתבה. ויש גם שקרים לבנים.

אנא עיינו בספר שמות פרק כ', פסוק י"ב מה כתוב: "לא תענה ברעך עד שקר". "מדבר שקר תרחק" שמות, פרק כ"ג, פסוק ז'.

בשקר יש את האני הרע, יצר האיד, יצרי הרס לפי זיגמונד פרויד... היצר הרע כמוהו כאדם ההולך ומדלג בין בני-אדם, כפו נעולה ואין אדם יודע מה מכילה. הוא מהתל, מרמה בני-אדם ושואל את כולם מה טמון בכף ידו. בידיעה שאף אחד אינו נביא  ולא יודע. שהוא יוצר מין אפקט הילה שכולם סקרנים לדעת אם מה שבידו זה מה שהם באמת רוצים. ושנפתחת כף ידו ואפילו דובון זעיר אין בה. הם נדהמים. היצר הרע שהוא מרמה את כל העולם וכולם אצים אחריו באופן עיוור ובלתי מובן. הניתוח האנליטי הזה הוא מבית מדרשו של רבי נחמן מברסלב.

"זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים, הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה-שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב." ~ ישעיהו ספר ישעיהו, פרק ט, פסוק יד

"וְאִישׁ אֶת-רָעַת רֵעֵהוּ, אַל-תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר, אַל-תֶּאֱהָבוּ" ~ ספר זכריה, פרק ח, פסוק יז

"כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ-אָוֶן, וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן; עַל-כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ-צֹאן, יַעֲנוּ כִּי-אֵין רֹעֶה" ~ ספר זכריה, פרק י, פסוק ב

"שקר החן והבל היופי." ~ משלי, פרק לא, פסוק ל

" תּוֹעֲבַת יְהוָה, שִׂפְתֵי-שָׁקֶר וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ" ~ משלי, פרק יב, פסוק כב

"דֶּרֶךְ-שֶׁקֶר, הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי" ~תהילים, פרק קיט, פסוק כט

"יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת-שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה" ~ ספר תהילים, פרק קכ, פסוק ב

"מפני ד' דברים מאורות לוקין מפני כותבי פלסתר ומפני מעידי עדות שקר ומפני מגדלי בהמה דקה ומפני קוצצי אילנות טובות" ~ משנה, מסכת סוכה, פרק ב' ו'.

"סהדי שקרי אאוגרייהו זילי" (עדי שקר בזויים על שוכריהם) ~ מסכת סנהדרין דף כ"ט ע"א.

"אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור, ולהשקות הבהמה מי סובין שמנפחין וזוקפין שערותיה כדי שתראה שמינה...ולצבוע הכלים ישנים כדי שיראו כחדשים. ואין נופחין בקרבים כדי שיראו שמנים ורחבים, ואין שורין הבשר במים כדי שיראה לבן ושמן." ~ שולחן ערוך, חושן משפט רכ"ח סעיף ט

 

אנו למדים ששקר מביא מידות מעוותות, רעות לעולם – יש בהם מלאכת רמייה, וכמשפט כל הכורה בור לחברו, הוא נקבר במקומו, עדות שקר יכולה להסגיר אדם ולכלוא אותו מעבר לדלתיים וסוהרים ורק מי שמבין את גודל החטא והעבירה – עדות שקר כגניבה כל חפץ או אובייקט חומרי, כגניבת דעת שגם היא גניבה ושקר.  בתהלים תמיד קוראים הציל את נפשי משפת שקר ומלשון רמייה. שקר קשור גם לרכילות שגוררת ללשון הרע ולדבר הבל ורעות רוח.

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים