מנוי לפורטל בכיוון הרוח

מאמר:
ההיסטוריה של השעון המעורר/ דומניק פלשון מצרפתית אוולין כץ


מתוך "הכיבוש של הזמן" מאת דומיניק פלשון

בטרם ידעו לשלוט באש ולנצל אותה למטרת תאורה אבות אבותינו מצאו בלילה מפלט במערות חשוכות. חייהם התנהלו בהתאם למחזוריות השמש, הלכו לישון ברדת החשכה, התעוררו בעלות השחר.  מאוחר יותר האנושות התארגנה לקבוצות, לשבטים, לכפרים וכו'.

נשאלת השאלה איך בעבר בתקופות קדומות ורחוקות עשו אנשים כדי להתעורר בזמן לפעילותם היומית בשדה, ברפת או בלול, אך השעון הביולוגי שלהם לא דייק ולא תפקד כראוי?  

איך העובדים (לרוב אלו היו עבדים) ידעו והצליחו להתעורר בזמן כדי להבעיר אש על מנת להכין לאדוניהם שתיה חמה וארוחת בוקר בטרם אלה התעוררו?

איך אלה שהופקדו על צלצול הפעמונים בכנסיות הצליחו להתעורר עם השחר בזמן כדי לקרוא למאמינים להגיע לתפילה?

 clepsydre החלפסדרא  שעון מים, מד-מים, מכשיר לקביעת פרק זמן מסוים

על פי אגדה, 300 שנה לפני הספירה, על מנת שלא יירדם כאשר עמל בעיסוקיו לאורך לילות ארוכים, הפילוסוף היווני פלטון הגה ויצר לעצמו שעון מעורר בצורת שעון הידראולי שהזרים מים בזרם מדוד וקבוע והפעיל נגינת חלילים כל שעה. (התכנית אומנם שורטטה אך נותרה בגדר רעיון בין כתביו הרבים)

באותן שנים, ומשך יותר מאלפיים שנה, השעון המעורר הידוע היה התרנגול, חיות אחרות שהיו במשק כמו פרות, כבשים, חזירים וכו. התרנגול הפך לסמל של מעבר מן החושך אל האור.       במיתולוגיה היוונית ישנה אגדה שמספרת - בעוד שאפרודיטה אשת הֶפַייסְטוֹס (בשמו הרומי וולקן אל הנפחות והאש) מנהלת אהבהבים עם  אַרֵס אל המלחמה*, הוטל על "אלקטריון" עלם צעיר יפה תואר תפקיד שמירה בפתח ביתה של אפרודיטה ולהודיע לה על בואו של הליוס (המזוהה לשמש). אך הֶפַייסְטוֹס נרדם על משמרתו. כעונש על אי מלוי תפקידו אַרֵס הופך אותו לתרנגול שנדרש לבשר בקריאתו את בוא הבוקר מדי יום ביומו.

בעיר הוטל על שומר שהושכר למטרה זו להעיר את התושבים לתפילת שחרית בעזרת חצוצרה, מאוחר יותר בעזרת פעמונים שהוצבו במרחקים קבועים (כל 4 ק"מ).                                           אך שוב נשאלת אותה השאלה, איך אותו שומר התעורר בזמן? על כך נולד שיר הילדים הצרפתי המפורסם Frère Jacques "אחינו יעקוב",  יעקוב שאינו מצליח להתעורר בבוקר.

במאה ה 18 המציאו שעון מעורר מיוחד בעזרת נר.  תקעו מסמרים על הנר במרווחים קבועים שנמדדו על פי התקדמות המסת השעווה כל שעה. נפילת המסמר, תוך המסת השעווה, מפילה גולות מתכת לתוך הקופסה, או מותחת שרשרת מחוברת לפעמון קטן.

באנגליה ובאירלנד הושכרו תמורת תשלום "מעוררים פרטיים knocker-uppers .  תמורת כמה "פני" עליהם הוטלה האחראיות לעבור מדירה לדירה, להעיר את הדיירים בעזרת אפונים יבשים שיירו על החלונות דרך קנה-נשיפה ליריית חצים.

השעונים המכניים הגדולים שנבנו על עיקרון של מטוטלת צמודה למשקולת הופיעו לראשונה בערי איטליה. הן הגיעו לדיוק מרבי. בדגמים הישנים נדרש להטעין אותם כל 20 דקות.  

בתקופת המהפכה התעשייתית עד 1940 הופעלה הזעקה כללית בכל העיר להעיר את הפועלים.

לאחר שנת 1950 החלו ליצר שעונים מעוררים אישיים  ו"נעימים" המחוברים לרדיו, משמיעים לחן וכו'

* (בין צאצאיו הידועים של ארס אל המלחמה עם אפרודיטה נזכיר את דימוס ופובוס שהיו כאמור אלי מלחמה משניים, את הרמוניה אלת ההרמוניה והשליטה, וכן את ארוס, אל האהבה והתשוקה (ידוע יותר בשמו הרומאי "קופידון").

התמונה מטה : השעון ההידראולי של פלטון.





 

 

 

 

* דומניק פלשון-מסאי, חוקר היסטוריה והוגה דיעות צרפתי 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים