מנוי לפורטל בכיוון הרוח


יוסף ברודסקי חי וקיים ב"הפרזיט"/ חגית בת אליעזר 

 

 

"הפרזיט" היא הצגה מאת ורה ברזק שניידר ובבימויה. על במת תיאטרון "קרוב", מייסדו של ניקו ניתאי, נמצאים 4 שחקנים - 3 נשים וגבר אחד: אוריין גליקסברג פרתם, דורין מנדל, רחלי אנקור ויואב סדובסקי. הם משתמשים באביזרים, מחליפים בגדים ומשחקים דמויות שונות קרוב-קרוב לצופים המרותקים לכל הבעת פניהם. ראויה לציון האנימציה העדינה של רחוב עתיק שומם – מעשה ידיהם של אשר שוורץ ואוריה בן חיים ממכללת ספיר שמעניקה חיים לסתם-פרגוד המוצב בעומק הבמה.

 

ההצגה היא קולאז' תיאטרלי של חיי האזרחים בברית המועצות הקומוניסטית. תחילתה בתקופת סטלין: האזנה כפייתית לשידורי הרדיו המגמתיים של המשטר, עוני מחפיר עד כדי רעב, אימת המעצרים הליליים של אזרחים תמימים ושתיקה מאומצת של בני המשפחה. ובמרכזה - סוף כהונתו של חרושצ'וב בשנת 1964 – תקופה מתונה יחסית של הקומוניזם הסובייטי, למעלה מ-10 שנים לאחר מותו של סטלין, בה לא היה נהוג לעצור אזרחים ללא משפט.

היֹה היה צעיר יהודי – יוסף ברודסקי שמו, שכתב שירים לא סובייטיים מובהקים, אלא ליריים-אישיים וקרא אותם במעמדים חצי-רשמיים, שכבר מגיל 15 עזב את בית הספר והתפרנס מעבודות מזדמנות. היו לו חברים, אך גם אויבים. אחד מהם הלשין על המשורר הצעיר וכך בראשית 1964 הועמד יוסף ברודסקי למשפט בעוון "פרזיטיות", כלומר היותו בטלן, בלתי מועיל לחברה. במהלך המשפט נדונו נושאים מעניינים של יחסי הגומלין בין משורר לחברה למשטר, חשיבות נושאי הכתיבה, תרומתו כמתרגם, איכותו כמשורר. הדיונים תועדו ע"י המשוררת ויגדורובה, שנכחה באולם בית המשפט, הוברחו למערב וכך דבר משפטו של יוסף ברודסקי נודע ברבים. בזכות הלחץ שהופעל על השלטונות מצד אנשי רוח של העולם החופשי יוסף ברודסקי הוחזר מהגלות בצפון מערב רוסיה לאחר רצוי עונשו במשך כשנה וחצי.

 

סוף טוב לסיפור: לאחר גירושו מברית המועצות ב 1972יוסף ברודסקי התיישב בארה"ב, לימד באוניברסיטאות, המשיך לכתוב שירים ברוסית, פרסם פרוזה ודברי ביקורת באנגלית, עסק גם בתרגומים ספרותיים, ב-1987, בגיל 47, זכה בפרס נובל לספרות ומת בשנת 1996 בגיל 56 ממחלת לב. הוא נסע בעולם, ביקר פעמים רבות בוונציה ואף נקבר שם.

 

ההצגה "הפרזיט" משלבת טקסטים אישיים, ספרותיים ודוקומנטריים מאת: אלכסנדר סולז'ניצין, מיכאיל פלייצקובסקי, יוסף ברודסקי והקלטת נאום פרדתו של יוסף ברודסקי בעת גירושו מהמדינה בשנת 1972.

 

בזכות ההצגה התוודעתי אל תיאטרון "קרוב" וחידשתי את התעניינותי בחייו וביצירתו של יוסף ברודסקי: קראתי חומר זמין ברשת ושוחחתי עם ס. לוין - ידידי הדעתן, שסיפק לי מידע היסטורי המובא כאן ואת התיבול הפואטי לרשימה: הקלטה של אחד השירים הליריים המוקדמים (1962-1957?) המפורסמים בקולו של המשורר:

 

http://teatr.audio/brodskiy-iosif-pesenka

 

ואת תרגומו של השיר לעברית:

שיר קטן / יוסף ברודסקי

 

 

                   מרוסית ס. לוין

 

 

"אֶת דִּמְעָתֵךְ אֲנִי 

מִן הֶעָתִיד לָךְ אָבִיא,

אֲשַׁבֵּץ בְּטַבַּעַת. 

כְּשֶׁתִּהְיִי בּוֹדְדָה,

תַּעֲנְדִי אָז אוֹתָהּ

עַל קְמִיצָה, אַתְּ יוֹדַעַת".

 

"הַבְּעָלִים קוֹנִים

טַבָּעוֹת, עֲגִילִים.

ג'ינג'י עֹלֶה בְּיֹקֶר.

אַךְ הַדִּמְעָה אֶצְלִי

הִיא כְּמוֹ טוּרְקִיז נוֹזְלִי

תִּתְיַבֵּשׁ עַד הַבֹּקֶר".

 

"תָּסִירִי אוֹתָהּ בָּעֵת

שֶׁאוֹרָהּ יִתְמַעֵט,

אוֹ אָז תִּמָּצֵא אַחֶרֶת.

כְּשֶׁתִּמָּאֵס כַּלַּיִל, 

יִהְיֶה מָה לְהַפִּיל 

לַבְּאֵר הַקּוֹדֶרֶת".

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים