מנוי לפורטל בכיוון הרוח

 

צילום: איציק שוקל 
זה היה סקופ מהחיים/ אירית זילברמן
על ההצגה סקופ מאת יאיר פקר  בתיאטרון הבימה 

המחזה סקופ מביא את סיפורם הדרמטי של עבדול רחים, ערבי ישראלי  שנכדו זקוק לניתוח מציל חיים ושל בני מינטוב, עיתונאי במשבר תעסוקתי ונפשי אחרי שנים ארוכות של נסיונות עקרים להוליד פרי בטן בתקופה לחוצה לפני נסיעה לברזיל לאמץ ילד. עד כמה רחוק  ילכו השניים כדי להציל את היקרים להם?    
הכל מתגלה 19 שנה מאוחר יותר, כאשר הנכד של עבדול – מייק - סטודנט בארה"ב פוגש בישראל את בני מינטוב עתה סופר מצליח שמתכונן לבכורה של סרט שנעשה ע"פ רב המכר שלו. אלבום בולים שהוטמן באדמתו של עבדול רחים מאיים לגלות את הסוד ולמוטט את הכל.
מחזהו של המחזאי יאיר פקר בנוי באופן מלוטש וניכר היטב כי עינו הבוחנת של הכותב הטיבה לפתח עלילה ודמויות בצורה מטיבית ומעולה ביותר. 

 

 

אהבתי את המינימליזם ואת הבלתי אמצעיות ששידרה ההצגה. החל בנגינת הגיטרה הפותחת, המלווה והמסיימת את ההצגה, דרך אופן המשחק  עד הסיום המהדק את המסרים הערכיים של ההצגה.

משחקם של השחקנים והשחקניות בהצגה היה מלוהק היטב וניכר היה כי הם יצרו במשחקם את המיומנות הנדרשת להעביר את מסריה המעניינים והמיוחדים. אסף ניב, תמרה סטיל, רוני ששון, בועז נחום, איתי וולמן ועומרי גילאון.

כך גם הבימוי המלוטש והיעיל של  סהר הלחמי והעיבוד הדרמטי של גורן אגמון.

 


צפיה בהצגה כזו נחוצה לכולנו כדי לרענן ערכים הומניסטים שכוסו באבק השגרה הדורסת.

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים