מנוי לפורטל בכיוון הרוח


צילום: אירית סלע גיבורי 
אירוע מהעצב נולדה יצירה בסלון/ ראובן שבת

ביום רביעי, 25 למאי 2016, התקיים בסלון בדיזנגוף סנטר ערב ספרותי מיוחד במינו על הנובלה "העצובים" שכתבה שושנה ויג. הערב, ביוזמתה ובהנחייתה של המשוררת ומבקרת הספרות חגית בת אליעזר, חשף בפני הנוכחים את סיפור השכול הכאוב של המחברת על מותו של אחיה בתאונת טרגית בשירותו הצבאי.

הנוכחים דיברו על התרשמותם העזה מהספר. המסרים שבו והמשמעות המורכבת של תוכנו.

ברגעי הכאב, זוככו האמירות והניתוחים לכדי קרבה יפה וראויה עם המחברת ומה שכתבה.

ונחשף היחס המיוחד שיש למחברת, שושנה ויג, על תהליכי הכתיבה של הספר ועל ההתמודדות האישית, הכאובה שלה.

חברתה הטובה של שושנה ויג, אירית סלע גיבורי, כתבה על כך את הדברים הבאים:

"זה אשר אמרתי בערב של "העצובים" ,השקה צנועה ,אינטימית ומפרגנת לספרה של שוש ויג.
לקחתי ליד את הספר ולא הנחתי עד שלא סיימתי לקרוא, חלק מהספר הכרתי כי שוש הייתה שולחת לי פרקים מדי פעם לקריאה, למה? כי אני נחשבת לקוראת הקונווציונאלית או הקוראת מן המניין ,הבאה אל הספר, כל ספר,נקיה מדעות ומצפיות.
הספר "העצובים" הוא ספר קריא ומרתק. למרות השם לא דבקה בי עצבות ,להפך חשתי כי משהו טוב קורה בו.
הכותבת פתחה "תיבת פנדורה "של עצב כלוא שנים רבות. הכותבת אומרת 40 שנה אחרי :אני יכולה להתמודד עם העצב הזה שנכפה עלי.
ה"ערבוב" בספר בין השואה והשכול "הישראלי" התקבל אצלי כמובן מאליו ,לחלק נכבד בארץ הזאת זה "נוף" החיים. המעבר בין עצב לשמחה הוא כל כך אנחנו כפרט וכעם.
הספר "העצובים" הוא חלק נכבד שהיה חסר עד היום ב"פזל " של ההתמודדות עם השכול.
פניתי לבת דודי שהיא אחות שכולה ממלחמת יום הכיפורים ואשר הענקתי לה את הספר במתנה ושאלתי אותה לדעתה על הספר,בגרון חנוק היא ענתה ל: אני מעריכה מאד את הכותבת שהיה לה האומץ לבוא ולהתמודד עם הסוגיה הזאת הנקראת "אחות בשכול".
אסיים במשהו שיצא מימני דקות לפני שיצאתי למפגש:
זה
לא
מה
שכתוב
גם 
לא
הציור
שעל
העטיפה
זו
הרוח
שנשארה
אתי
כשסגרתי
את
הספר
אחרי
המילה
הכתובה
האחרונה".

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים