מנוי לפורטל בכיוון הרוח



צילום: ג'רר אלון 
סקירת ההצגה שירלי ולנטין/ רונה נבון

זה קרה לאנה קארנינה זה קרה לנורה מ'בית הבובות' זה קרה ללורה (ג'וליאן מור) בסרט 'השעות' וזה קורה שוב לשירלי וליינטיין. בגיל 42, אחרי כמה עשורים של נישואין עמוסי שתיקה, ולאחר התייעצויות רבות עם הקיר שבמטבח ביתה, (מסתבר שגבר זה באמת לא קיר. קיר לפחות נותן תחושה שהוא מקשיב ...) מחליטה שירלי וליינטין (קארין מרום) להגיד 'כן' להזמנה של חברתה ג'ודי ולטוס עמה לחופשה ביוון.

במהלך שהותה ביוון נחשפת שירלי לחסכים הרבים שישנם  בחיי הנישואין. שלה  ואולי גם של רבים אחרים שישבו באולם. מתבוננים וצוחקים. לוקחים נשימה ארוכה ונאנחים. מביטים זה בזה ומשיבים בהנהונים.

כמו ששלומי שבן מתאר את הזוגות האבודים באיקאה המחפשים להתחדש דרך רכישות של פלסטיקה זולה:
"תראי בייבי, כל כך הרבה אנחנו"/'איקאה'.

כשעה ורבע של מונודרמה המתחילה במשחק דרמטי שהולך ומשתפר, עד שהוא מגיע לאמת גדולה החושפת את כולנו לכאב הגדול שבשגרת האהבה זו שהחלה בסערה ששככה מזמן.

קארין מרום, מלהטטת בשלל דמויות בקואורדינציה רגשית, ומנעד רחב של כשרון שמסיט הצידה את כל החששות שהיו לי כצופה כשגיליתי שלמעשה הגעתי לשעה ורבע של מונולוג מתמשך.

סייעו לכך כמובן בימוי ותפאורה מלאי דמיון דוגמת מקטורן תלוי על קולב כששירלי משחילה יד אחת בתוכה נדמה כי בעלה הוא זה שאוחז בידה. ריהוט מטבח שבאחת הופך לסיפון אונייה ומוזיקה קסומה כל כך קסומה שקלקלה לי את כללי הנימוס ותוך כדי ההצגה כבר איתרתי בshazam.

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים