מנוי לפורטל בכיוון הרוח


צילום: איתן ברנט 
'פדרה מאוהבת'-הצגת תלמידי הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, במסגרת פסטיבל 'על הבמה' בתיאטרון הבימה/ אסנת יששכרוף 

 

בעוד שאריסטו הפחית בחשיבות ההופעה והאלמנטים האסתטיים כאשר ניסח את חלקי הטרגדיה השונים ,נראה כי עיבודים  מודרניים המסתמכים על הטרגדיה היוונית מיטיבים לעשות שימוש באמצעים ויזואלים ובשפה אסתטית עשירה על מנת להדגיש את הערך האוניברסילי המימטי של העלילה ואת הרלוונטיות של הסיפור לימינו אנו.

במחזה 'פדרה מאוהבת' של המחזאית שרה קיין  אשר הוצג במסגרת הסטודיו למשחק של יורם לוינשטין בבימויו של דוראל זילברמן ובתרגומו של יותם בן שלום,ישנו שימוש מושכל ויצירתי באלמנטים אסתטיים  שונים בין אם מדובר בתלבושות המרשימות והמקוריות של אביב כרמי המשלבות בין מראה קלאסי מהודק לשיק סקסי מודרני ,הסאונד הקצבי המותאם סימבולית לקצב החיים המודרני,עיצוב התנועה של השחקנים, ונימת הדיבור הספק פרודית ספק צינית אשר מאפיינת חלק מהדמויות ומשרה משב רוח רענן, וזאת בניגוד לשפה המליצית והמהוקצעת המאפיינת את הטרגדיה היוונית הקלאסית.

המחזה אשר נכתב על ידי המחזאית הנועזת שרה קיין מהווה עיבוד מודרני לסיפורה של פדרה אשת תזאוס אשר מתאהבת בבנה החורג היפוליטוס, אך זה אינו משיב לה אהבה ומכאן מתחילה שרשרת אירועים המביאה למותו ולהתאבדותה של פדרה.אלא שבמחזה של קיין בטרם פדרה שמה קץ לחייה היא משאירה מכתב ובו היא מאשימה את היפוליטוס באונס,מעשה אשר חורץ את גורלו של היפוליטוס, מקומם עליו את ההמון ומביא עליו גזירת מוות. בעוד שבמחזה הקלאסי של סנקה  עליו התבססה קיין דמותו של היפוליטוס מתאפיינת בטוהר ותמימות הרי שבגיסרתה של קיין מדובר בטיפוס ציני השרוי בדיכאון ומוצא את פורקנו בסקס מזדמן ובקיפוץ  מונוטוני בלתי פוסק על דלגית,או כפי שהרופא אשר מובהל לביתו מיטיב לנסח זאת במילה אחת- 'אנטיפט'.

אך הדמויות אשר משרטטת קיין בסימביוזה מושלמת עם בימויו המופתי של זילברמן ובשילוב המשחק המצויין של כל אחד ואחת מהשחקנים אינן חד ממדיות כלל וכלל.ואכן בהמשך נחשפת בפני הקהל מורכבותו של היפוליטוס אותו מגלם בדינמיות מרשימה ובתחכום רב טום מרסייה,  כאשר הוא בז למוסכמות ומביע את סלידתו מצביעותה של הכנסיה בסצנת דיאלוג מרשימה  ומעמיקה עם הכומר(עומר פרלמן שטריקס במשחק עדין ומשכנע) אשר בסופו של דבר נכנע אף הוא לפיתוייו המיניים של היפוליטוס.

גם דמותה של פדרה במשחקה הכובש והמרשים של יהלי אלימלך רחוקה מלהכיל את סטראוטיפ האישה הנקמנית,שכן בסופו של דבר היא מונעת מאהבה אך אין ביכולתה למצוא  את נקודת האמצע שבין תפקיד האם האחראית המבוגרת המוטל עליה לבין היותה אישה יצרית מלאה תאווה,מה שמוביל אותה בסופו של דבר לאותו מעשה אכזרי.

ייסוריה  ולבטיה של פדרה מקבלים נופך מעמיק יותר כאשר היא מתוודה בפני בתה סטרופי- המגולמת ברגישות נוגעת ללב על ידי שרי שמחוב על רגשותיה כלפי היפוליטוס,אך זאת מתפקדת על תקן החברה המסורה והדואגת ומנסה להניע אותה מכך,פן הדבר ימית עליהם אסון גדול. התנהלותה הקיצונית של פדרה מסמלת למעשה את עקרון הגורל הממחיש את התפיסה הדטרמניסטית המובאת בטרגדיה הקלאסית כאשר גורלו של הגיבור מוכתב מראש על ידי האלים  ואין ביכולתו לשנות זאת.

ניתן לציין עוד את דמותה של אפרודיטה המגולמת בכריזמתיות ובחושניות על ידי הדר דימנט אשר נושאת בתחילה פרולוג הומוריסטי אודות המחזה, ובהמשך משמשת כמעין מקהלה של איש אחד אשר מופיעה בין התרחשות אחת לשניה ושופכת אור על הנעשה באמצעות מונולוגים אסוציאטיביים כובשים . גם דמותו של תזאוס בגילומו של אוריה חייק  מותירה רושם חזק,כאשר הוא במו ידיו גוזר את גורל משפחתו.עוד יש לציין את ג'ייד דייכס וויקס אשר בלטה כאחת מהקורוס.

 

אמנם קיין לא זכתה להתוודע לעידן השיימינג והרשתות החברתיות לאחר ששמה קץ לחייה בשנת 1999 בעודה בת 28 בלבד אך נדמה כי ניתן להמשיל את אותה ביקורת חברתית המובאת במחזה על השיח המקוון ברשת, כאשר לא אחת הגולשים ממהרים לחרוץ את דינו של החשוד עוד בטרם הושמעה גירסתו והוכרע דינו על ידי הרשויות האמונות על כך, במיוחד כאשר המקרה מקבל נופח צהוב בדמות אח"מים או ידוענים. כפי שנאמר במחזה-'נטל האשמה על בני מלוכה הוא כבד יותר'.גם היפוליטוס בעצמו מיטיב לנסח זאת כאשר הוא שואל את הכומר-'מה יותר מטריד אותך אובדן המשפחה שלי אובדן הנשמה שלי?'

מעבר לכך נראה כי המחזה דן במשמעות המוסר אל מעבר לסוגיית גילוי העריות, שהרי אובדן המוסר עלול להיות תוצר של חברה  מודרנית המקדשת את החומר על פני הרגש, אך מצד שני לעיתים הרגשות הבסיסיים והטהורים ביותר הם אלו שעשויים להעביר עלינו את הדעת כאשר הגבולות מיטשטשים והטוטליות הבלתי מתפשרת  היא שמניעה אותנו  בסופו של דבר לשלם מחיר כבד,בין אם בחומר או בנפש.

 

יש לציין לשבח את הבחירה של הסטודיו להעלות מחזה נועז על גבול הפרינג' אשר אינו מתיישב בקנה אחד עם הקו הפופוליסטי המאופק אשר מאפיין לא פעם את התיאטרון הרפרטוארי הממסדי.נדמה כי יש ביכולתו של מחזה מסוג זה לאתגר ולעורר מחשבה בקרב הקהל ואף לעמת אותו עם סיטואציות ומחשבות אשר לרוב מוגדרות כ'טאבו' ולא בהכרח מקבלות ביטוי במחזות הקלאסיים המוכרים והאהובים.

 

המחזה 'פדרה מאוהבת' הוצג לפני מספר חודשים בסטודיו של יורם לוינשטיין במסגרת רפרטואר ההצגות של   תלמידי שנה ג' וחזר להופעה נוספת במסגרת פסטיבל 'על הבמה 'בתיאטרון הבימה שהתקיים בין התאריכים 19-21/5 ובו התארחו מגוון הצגות של תלמידי שנה ג' מבתי הספר למשחק המובילים בארץ.

 

'פדרה מאוהבת'- מאת שרה קיין

תרגום: יותם בן שלום

בימוי:דוראל זילברמן

 

ניהול אמנותי:יורם לוינשטיין                               

עיצוב תנועה ועריכת סאונד: תום אפלבאום

תלבושות:אביב כרמי

תפאורה: זאב לוי

תאורה:אלכס מרחסין

 

משתתפים: אפרודיטה- הדר דימנט,פדרה-יהלי אלימלך, היפוליטוס-טום מרסייה, סטרופי-שרי שמחוב/ג'יידי דיכס וויקס,תזאוס-אוריה חייק,רופא/כומר-עומר פרלמן שטריקס

 

מנהל הפקה: איילת תבורי

עוזרת מנהלת הפקה:אסתר יחזקאל

עוזרות במאי:חגית שוורצר

צוותטכני: גל פופולר, דניאלה דלין, מאי גריאני

צילום סטילס: רדי רובינשטייין

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים