מנוי לפורטל בכיוון הרוח


הוא יודע כמעט הכל ראיון , עם יזם התרבות וחוקר הספרות אלי אשד/ חגית בת אליעזר


אלי אשד הוא סופר וחוקר תרבות, מחברם של הספרים

"מטרזן ועד זבנג: סיפורה של התרבות הפופולארית בישראל"(בבל 2001), הגולם: סיפורו של קומיקס ישראלי(מודן 2003, עם אורי פינק). אלי אשד הוא עורכו הראשי של מגזין "יקום תרבות" ברשת.

 

חגית : שלום, אלי, אנחנו מכירים ואף פועלים יחד מאז הצטרפותי לעמותת "יקום תרבות" לפני 3 שנים. שמחה על ההזדמנות שניתנה לי ע"י ראובן שבת לשאול אותך על מה שיודעת ועל מה שלא.

יש לך "יחוס" – משפחת ריבלין. מבקשת לשמוע איך העבר המשפחתי משפיע עליך?

אלי: לאמתו של דבר איני קשור ישירות למשפחת ריבלין הידועה  כמשפחה של נשיא המדינה ראובן ריבלין ובהיסטוריה המשפחתית הארוכה שלה, אלא למשפחה אחרת בשם וולפנזון, שאחד מאבותיה, זאב וולפנזון, בנה בית הכנסת "החורבה" המקורי בירושלים והיה הבעלים של תחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי - שניים מסמליה המרכזיים של ירושלים במאה ה- 19. משפחת וולפנזון אכן הייתה קשורה למשפחת ריבלין בשכנות, בידידות, וגם ביריבות מסיבות שונות. כמו כן יש לי קשר למשפחת סלומון שממנה יצאו בין השאר יואל משה סלומון וחברת התרופות "טבע". שלוש המשפחות האלו היו עסוקות לאורך הדורות בהתנצחויות בשאלה מי תרם יותר להקמת היישוב בארץ במאה ה-19 והם כתבו כרכים שלמים בנושא, אותם חקרתי גם אני וכן ארגנתי כנס של צאצאי משפחת וולפנזון לפני כמה שנים, עם הרצאות ודיונים בשאלות ההיסטוריה המשפחתית, ולשמחתי, עד היום אני מקבל תגובות בנושאים אלו.

כמו כן אני גאה להיות צאצא של משפחתו החשובה של הגאון מוילנה, מייסד קהילת "המתנגדים" הליטאית שתלמידיו עמדו בראש העלייה הגדולה לארץ ישראל בראשית המאה ה- 19. בזכות הרישומים של אבות המשפחה, היום אנו יודעים  את הגנאלוגיה של המשפחה ממש עד לראשוני משפחת קלונימוס מאיטליה במאה השמינית לספירה. אני גאה לציין שמאז ועד היום עסקו אבותיי דור אחרי דור בכתיבה.

חגית: ועוד בעבר – היה לך בלוג שקדם ל"יקום רבות". ספר עליו, בבקשה.

אלי :זהו הבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", שבו פרסמתי לאורך השנים מאמרים רבים על נושאי תרבות פופולארית וקומיקס, וההיסטוריה שלהם, ונושאים אחרים, כמו חקר התנ"ך וחקר הגנאלוגיה המשפחתית שלי, ואני ממשיך לפרסם שם גם היום, ושמח שהבלוג זוכה לקוראים מתעניינים.

חגית: איך התרחש המעבר לזירה האינטרנטית הנוכחית "יקום תרבות"? איך התגבשה העמותה?

אלי: לפני כשש שנים הגעתי למסקנה שלפרסם את דעותיי, רעיונותיי וממצאיי בבלוג אישי זה לא מספיק. רציתי להקים כתב עת שיהיה מוביל מסוגו ברשת, שיעסוק בפיתוח וקידום התרבות והספרות העברית, כולל הספרות הפופולארית והקומיקס, אבל בהחלט לא רק. רציתי שכתב העת הזה יקיים גם אירועים ספרותיים, ובבוא היום תהיה לו גירסה מודפסת שמחוץ לרשת, וישמש כפרצופה של התרבות העברית גם בשפות ובארצות אחרות. זה בכל אופן היה האידיאל.

לשם כך הקמתי עמותה, שכללה אישים כמו המשורר והמתרגם גיורא לשם ז"ל, הפסל והסופר ריצ'רד שילה ז"ל, וייבדלו לחיים ארוכים ד"ר אמנון סטופ, ד"ר ניסים כץ – עורך מדור הפרוזה, עו"ד אבי גולדברג, יואב איתמר – עורך השירה, ורד זינגר, חגית בת־אליעזר, שלומית הרטמאייר, ואחרים, שיצאו ליישם את החזון הזה. אני שמח להגיד שהוא חי ופועל. "יקום תרבות" פרסם עד כה למעלה מ-2000 מאמרים, סיפורים, שירים, ורשומות שונות. בין השאר אנו עוסקים רבות גם במתחרים ובעמיתים שלנו: כתבי העת מודפסים ומקוונים לספרות ולתרבות עברית.

חגית: אילו יצירות אתם מפרסמים ?

אלי :אנו מפרסמים הן יצירות חדשות עכשויות והן יצירות קלאסיות ישנות ושכוחות, אותן אנו מקימים לתחייה עבור הדור החדש. דוגמה אחת מני רבות היא פואמה ישנה של זלמן שניאור "ימי ביניים מתקרבים" שחזתה את שתי מלחמות העולם, שפרסמנו בגרסה המקורית שלה מ-1913 שאינה מוכרת כלל, ושהמשורר הכניס בה שינויים רבים. הפואמה כתובה בשפה קשה, אך בכל זאת נקראה ע"י מאות. עבורנו זה מספיק בהחלט. אנחנו כאן לא בשביל הרייטינג. אנו פונים גם למיעוט המזערי האינטלקטואלי, שכן יכול ורוצה לקרוא יצירות מסובכות ומורכבות, ומספקים לו תכנים שלא יקבל בשום מקום אחר.

  חגית: אתם גם מקיימים אירועים ספרותיים שונים.

אלי: בהחלט. אנחנו מקיימים גם אירועים ספרותיים במקומות  שונים בארץ: בתל אביב, ברמת גן, בחיפה, בבאר שבע, שכל אחד מהם מתמקד בנושא מסוים או יוצר מסוים. למשל קיימנו אירועים על דוד אבידן ועל המשורר האירי הגדול ייטס, על גותיקה בספרות, ומן הצד האחר- על עתידה של הספרות בעידן הסופר-טכנולוגי. יזמנו אירועים על שתי ערים: באר שבע וחיפה-על תרבותן וספרותן. נמשיך לקיים אירועי תרבות, שגם מוסרטים ומועלים ברשת במסגרת מטרתנו לתמול בפרסום התרבות העברית, ולקרב אותה לתרבויות אחרות.

חגית: ספר לנו על הפעילות האקדמית שלך  – התארים: היכן, על מה?

אלי: אני עושה כעת עבודת דוקטורט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שעוסקת בתולדות הקומיקס העברי, ביוצרים כמו אריה נבון, יעקב אשמן, פנחס שדה ודוד גבע. היא כעת בשלבי העריכה ואני מקווה שהיא תצא לאור כספר.

חגית: אני, כמשוררת, סקרנית לדעת, איך הגעת לקרוא שירה ולכתוב עליה.

אלי : התעניינתי תמיד בשירה אפית, מהסוג שהיום כותבים מעט, שעוסקת בהרפתקאות ובפנטסיה, ככתביהן של הומרוס והסיודוס, וסיפורי המלך ארתור ויש קטעים ממנה בתנ"ך. לאורך השנים התחלתי להתעניין במשוררים עכשוויים, ובמיוחד באלה, שעסקו בנושאים פילוסופיים, גרנדיוזיים, ואף בנבואות כמו ביאליק, יעקב כהן, זלמן שניאור ודוד אבידן, האהובים עלי.

 מהמשוררים הזרים החביבים עלי אזכיר את ייטס ואת קיפלינג.

בשלב מסוים כתב עת ברשת "אוקאפי" היציע לי לכתוב מאמרים על משוררים לפי בחירתי, וכתבתי על אמיר אור, ובין השאר גיליתי את המשוררת סיון בסקין, ולדעתי הפרסום שהיא זכתה לו מאוחר יותר היה בהשראת המאמר שלי. למרבית הצער "אוקאפי" נעלם מהרשת, אבל המאמרים שלי ממשיכים להתקיים באתרים אחרים. כשאני כותב מאמר על משורר או על ספר שירה, אני שואף לפענח את המסר שהמשורר מנסה להעביר לקוראים. זהו לדעתי תפקידו החשוב של מבקר השירה. אף אם אין זהו הדבר אליו כיוון המשורר, המסר קיים בפני עצמו – מגובש, מעניין, מרתק.

חגית :אתה יכול לתת הצצה אל העתיד: מה אתה מתכנן לשנה הקרובה בכל תחומי פעילותך?

אלי: אני עובד יחד עם רקפת ידידיה, המו"לית של ההוצאה האלקטרונית "בית אוצר", על מהדורה אלקטרונית של ספרי "מטרזן ועד זבנג", שיצא לאור לפני כ-13 שנה ואזל לחלוטין. הספר נותן תמונה מקיפה של הספרות הפופולארית והקומיקס בשפה העברית, מראשיתו בשנות השלושים של המאה הקודמת, ועד העשורים  הראשונים של המאה ה-21. זאת תהיה מהדורה מעודכנת.

כמו כן אני עובד על פרויקט קומיקס בשם "ההונאה הבולגרית", שבקרוב ייצא לגיוס כספים מהציבור. זהו רומן גראפי של ריגול ומתח בינלאומי, שכמעט אינו קיים בקומיקס הישראלי. גיבור הסיפור הוא פושע מסוכן - ראש חברת ביון, מרצה ישראלי באוניברסיטה בולגרית ואיש נדל"ן- נוכל שגנב את הכספים של חבריו, שהוא גם מרגל וטרוריסט בשירות הרוסים. בשליחות אדונו, נשיא רוסיה פוטין, הוא זומם מתקפת סייבר חסרת תקדים כנגד העיר סופיה בבולגריה, מזימה שתביא לחיסול או גירוש הקהילה הישראלית משם. מול מזימה שטנית זו מתייצבים עיתונאי ובלוגר ישראלי, וסוכן חשאי של המוסד ושני אלה – הם כל מה שעומד בפני חורבנה של בולגריה וכיבושה בידי הרוסים.

פרסמתי ברשת פרקים מהסיפור בעברית ובאנגלית, שהם בגדר הקדמה לאלבום הקומיקס המתוכנן, והם זכו לתגובות טובות בעיקר בבולגריה, שם אף פרסמו עמי ראיון בבולגרית על הסיפור. זה מראה כמה העולם כיום קטן. מה שמדהים אותי הוא שהעלילה נראית כמתחילה להתגשם עוד לפני שהספר פורסם!

בימים אלו ממש נחשפה פרשת ריגול של חברה ישראלית, שריגלה אחרי בכירים לוחמים בשחיתות ברומניה, אולי בשירות גורמים עבריינים , בדומה למה שאני מתאר בסיפור לגבי בולגריה.

חגית: האם יש פן נבואי לסיפור שכתבת?

אלי: אני, בניגוד לאחרים, חושב שיש נבואות שמתגשמות. ניקח לדוגמא את המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס, שלשירתו הקדשנו לאחרונה ערב בהפקה משותפת. ייטס טען, שלאדם עם כישרון שירה ויצירה ספרותית יש גם כוחות "כישוף" והשפעה על המציאות. המדע המודרני, בכל אופן, מכחיש את כל הטענות הללו. למיטב ידיעתי אני כתבתי סיפור מתח בדיוני במטרה לבדר את הקהל, ואני בהחלט מקווה שהוא לא עומד להתגשם.

 חגית: מה עוד תרצה לומר לקוראי הפורטל "בכיוון הרוח" ערב יום העצמאות?

אלי: אנחנו כולנו חלק מקהילת התרבות העברית הישראלית הגדלה והמתפתחת, ואני מרגיש של "יקום תרבות" היכולת לצעוד בראש. ביום העצמאות הזה טוב לזכור שהתרבות העברית הוליכה את הדרך לפני התרבות העולמית כבר מזה שלושת אלפים שנה, ועל כולנו לדאוג שכך זה יימשך.

בעתיד אנו ב"יקום תרבות" רוצים לפרסם כתב עת מודפס, ולתרגם חומרים שלנו לשפות זרות, אבל זה דורש תקציבים. אני קורא לציבור הרחב לתרום לנו למען המשך קיומו ואף חיזוקו של מגזין "יקום תרבות" ובכך לתרום לפיתוחה של התרבות העברית שהוא משמש לה פה ובמה. 

חגית: תודה רבה, אלי.

אלי: חג שמח, ישראל.

 



האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים