מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          




שרה כתבה על רוטשילד
ראיון עם  הסופרת שרה אהרוני
הסופרת שרה אהרוני פרסמה לאחרונה רומן מרתק בשם "אהבתה של הגברת רוטשילד". הרומן הזה,  יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות והוא כעין אוטוביוגרפיה בדויה של האם המייסדת של שושלת רוטשילד . הוא נקרא בנשימה עצורה וזכה גם להימנות עם מיטב רבי המכר בחודשים האחרונים.
 

מתי ומדוע החלטת לכתוב?

"מאז ומתמיד נקשרתי למילה הכתובה. בילדותי אהבתי לקרוא ולספר. בכיתה ד' ,בכל יום שישי ,ביקש המורה מהתלמידים לספר על ספר שקראנו, ואני זוכרת את עצמי עומדת בכל פעם, היחידה בכיתה, ומספרת על עוד ספר שקראתי. בבית הספר התיכון אהבתי את שיעורי החיבור. כתיבת החיבור זימנה לי התנסות להעלאה ולפיתוח רעיון על הכתב ונטעה בי מין תחושה של חדוות היצירה. זו גם התקופה שבה התחלתי לכתוב שירים למגרה. בעבודת ההוראה כתבתי מסכתות לחגים ולמסיבת סוף השנה, נאומים וברכות.

במהלך עבודתי בהוראה הקמתי ביחד עם מאיר אישי את מה שהפך למפעל חיינו – כתיבת סדרה של ספרי מידע על ישראל, 16 ספרים במתכונת אנציקלופדית. כתיבת הספרים הובילה אותי לפרישה ממשרד החינוך לאחר 20 שנות הוראה. במשך 25 שנה התמקדתי בכתיבה עיונית, לבד מגיחה אחת לעבר שישה ספרי ילדים שהוצאתי לאור בשנת 2006.

התפנית בכתיבה שלי חלה באופן אקראי. במהלך טיול משפחתי לחו"ל עם אמי שמעתי את סיפור חייה המלא. הסיפור נגע ללבי והחלטתי לכתוב אותו. וכך ב-2008, בהיותי בגיל 55, יצא לאור הרומן הראשון "אהבתה של סלטנאת", בהוצאת ידיעות ספרים. להפתעתי ולשמחתי הפך ספר הביכורים לרב מכר וזכה לספר הזהב ולספר הפלטינה, ולאחרונה לרגל מכירת 80 אלף עותקים, יצא הספר בעטיפה חדשה.

התנסותי בכתיבת פרוזה שאבה אותי לעולם קסום של יצירה, ובהדרגה התנתקתי מהכתיבה העיונית לטובת כתיבת הרומנים".

באלו נושאים את מרכזת את כתיבתך?

"כאמור, ספרי הראשון "אהבתה של סלטנאת" (ידיעות ספרים) מבוסס על סיפור חייה של אמי ושוזר בתוכו את תרבות יהודי איראן. ספרי השני "כשהשמים התקרבו לאדמה" (מעריב) מביא את הפן האנושי של ההתנתקות מגוש קטיף דרך סיפורה האישי של משפחת גלעדי המייצגת את סיפורם של המנותקים. הספר "אהבתה של גברת רוטשילד" (ידיעות ספרים) מגולל את סיפורו של מאיר אמשל רוטשילד – מייסד משפחת רוטשילד הידועה, האיש שהוביל את המשפחה ממצב של עוני מרוד לעושר מופלג. הספר כתוב מנקודת מבטה של אשת המייסד – גוטלה רוטשילד.

 

מדוע בחרת נושא כה רחוק מימינו כמו הרוטשילדים?

"כהרגלי, גם ספר זה נכתב ביד המקרה. במסגרת כתיבת ספרי המידע ערכנו סיורים מעמיקים במושבות הראשונות שהוקמו על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד "הנדיב הידוע". הביקור האינטנסיבי הוליד בי את הצורך להכיר את הברון הכרות מעמיקה יותר. התחלתי לקרוא חומר מידע אודותיו והגעתי לשורשי המשפחה והתוודעתי לסבא – מאיר אמשל רוטשילד, אישיות יוצאת דופן, למשפחה המיוחדת, ולקהילה היהודית שחיה בגטו בפרנקפורט "יודנגאסה" – רחוב היהודים. רותקתי לתגלית והחלטתי לכתוב על הסב המייסד דרך יומן חיים שכתבה גוטלה".

 

מי הם שלושת הסופרים האהובים עלייך ומדוע?

"הסופרת האהובה עלי ביותר היא איין ראנד. את ספריה "אנו החיים", "כמעיין המתגבר" ו"מרד הנפילים" קראתי שוב ושוב בנעורי והם הותירו בי חותם עמוק. כמו כן אני אוהבת את כתיבתם של לאה גולדברג. מהסופרים של ימינו אציין את דוד גרוסמן, עמוס עוז ושלישיית השלווים: מאיר שלו, צרויה שלו ומיכל שלו. אני רואה שעברתי את המכסה שהוקצתה לי וחבל כי ישנם עוד סופרים אהובים".

איזה שלושה ספרים היית לוקחת אתך לאי בודד ומדוע?

"הייתי לוקחת את השלישייה של איין ראנד, אבל אם אוכל לדחוס אוסיף את מאה חורפים של מיכל שלו. הספרים הללו סוחפים אותי אל עולמות, דמויות ותרחישים מרתקים".

מה הדבר הכי חשוב לך בכתיבה?

"החופש האמנותי ליצור בדרך שבה מוליכות אותי הדמויות, ללא מגבלות".

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים