מנוי לפורטל בכיוון הרוח

 

פרינסס שאו בימוי: עידו הר, דוקומנטרי, הפקה: yes  דוקו/ רונה נבון 

 

אי שם בצאלים יושב אדם מול מחשב שעות על גבי שעות.  הוא מעשן בשרשרת ושותה קפה. מתקתק ביוטיוב  חיפושים כמו: אלתורים על פסנתר, אלתורים בגיטרה, וקולות שלא נשמעים על כל המשתמע מכך. בחצי השני של הכדור, אחות סיעודית, בשנות העשרים לחייה, מטלטלת בין דירות שכורות, לא מוצאת מנוח, במסע הפתלתל שמישהו יכיר בכישרון המוזיקלי שלה.  

היא נושאת עמה סיפור חיים טעון של התעללויות מיניות במשפחה מפורקת, התמודדויות חברתיות על רקע צבעה השחור, והחלום המייסר להיות זמרת מצליחה. היא מנהלת בלוג ביוטיוב  שבו שם חושפת את קרביה, מתעדת אודישנים באקס פאקטור האמריקאי וכן את הדחיות הרבות ששוברות אותה עד לכדי ייאוש.

 

אפקט הפרפר עושה את שלו, ואותו אופיר קותיאל, הידוע בשם הבמה: קותימאן, בכישרון חריג, בצניעות אין קץ ובסבלנות עיקשת עוקב בקפידה אחר סרטוניה של אותה עלמה בשמה המתוק: פרינסס שאו, ותופר לשיר שכתבה הלחינה וביצעה בא-קפלה, הרמוניה ולחן מאלתורים של יוצרים אלמונים ברשת.

 

קותימאן לא מבקש את רשות האמנים לזכויות יוצרים, הואיל ומעולם לא התלוננו על מעשיו, אך גם אינו ממהר לספר להם על הפרויקט, הם יגלו זאת לבד, במקרה.

בארוחת צהריים במזנון אוכל מקומי, היא מקבלת לפלאפון תגובות בלתי פוסקות על שירה:' give it up' עם קותימאן וברכות על שנבחר לרשימת השירים של ה'ניו יורק טיימס'. אין לה מושג על מה מדובר אבל היא הבינה הכל..חודשים ספורים לאחר מכן היא מוזמנת להופעת בכורה עם קותימאן בתיאטרון הלאומי של ישראל..

 

זה לא שהיא הפסיקה להיות אחות סיעודית בבית אבות ולגור בדירת חדר דחוקה ,לפחות לא כך בחר העורך לסיים את הסרט, הוא בחר להראות דרך של מישהי להיכן שהוא, ואת כל היתר יעשו כבר החיים עצמם.  

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים