מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          










דואו טובות- אביטל הנדלר ובת' מיטשל- סקירת המופע/ אסנת יששכרוף

 

בעוד כלי נגינה רבים ניצבים פעמים רבות בקדמת הבמה וזוכים לתפקידי סולו רבים ולפופולריות רבה מצד הקהל,נראה כי כלים מסויימים  אינם מקבלים תשומת לב מספקת ולרוב ניצבים בשורותיה האחרונות של התזמורת ומשמשים בעיקר ככלי ליווי.

כזאת היא הטובה. אמנם מדובר בכלי הלוקח חלק בהרכבים רבים ומגוונים ומשמש גם לצורך תפקידי סולו, אך נראה כי הקהל הרחב לרבות הקלאסיקנים האדוקים, אינו מודע לאיכויות הרבות של הטובה ומזהה אותה לרוב ככלי בעל צליל נמוך ביותר האמון בד"כ על תפקידי הבס.

הקהל אשר פקד את מרכז פליציה בלומנטל בת"א ביום שני ה-15.2.2016, קיבל הזדמנות להתוודע לקסמה של הטובה ולהנות מהצלילים המגוונים והעוצמתיים שיש ביכולתה להפיק וזאת בזכות נגינתן המופלאה של הטוביסטיות- אביטל הנדלר ובת' מיטשל האמריקנית,בין נגניות הטובה המקצועיות הבודדות בעולם, שכן מדובר בכלי כבד ומסורבל למראה אשר מצריך מאמץ פיזי רב,כך שלרוב מנגנים בה גברים. השתיים בליווי הפסנתרן המוכשר רביב לייבזירר, הציגו רפרטואר מגוון ועשיר אשר התפרס על פני סגנונות מוסיקלים שונים ,החל מבארוק ועד למוסיקה מודרנית, לרבות שתי הבלחות ישראליות מרעננות בדמותם של שלמה גרוניך (שירים פשוטים) וסשה ארגוב(הכל זהב).

 

חלק מהיצירות אשר נוגנו במהלך הקונצרט לא נכתבו במקור עבור טובה ועובדו מחדש,בין השאר מהסיבה  שהטובה המודרנית הומצאה רק בשנת 1835 בגרמניה, כך שמן הסתם למלחיני הבארוק לא היתה ההזדמנות להתנסות בכך.ניכר כי כמה מעיבודים אלו העניקו אינטרפרטציה מעניינת ליצירות השונות ואף הציבו אתגר של ממש עבור הנגניות, כפי שניתן היה להבחין בסקרמוש של דריוס מיו-קטע אשר נכתב במקור עבור פסנתר ועובד  לסקסופון ופסנתר ,כך שמדובר ביצירה קשה לביצוע עבור טובה מכיוון שהיא מקיפה את כל המנעד של הכלי ומצריכה  מיומנויות נגינה גבוהות במיוחד,בין השאר מכיוון שהטובה בניגוד לסקסופון אינה מאפשרת טרנספוזיציה.

עוד ראוי לציין את הברבור מתוך 'קרנבל החיות' של סן סנס אשר אמנם נכתב במקור לצ'לו אך נראה כי הוא מותאם בצליליו הארוכים והעמוקים ובאופיו השירתי למרקם הצלילי הרך של הטובה,כך שללא ספק נוצר ביצוע קסום אשר מיטיב להמחיש את תנועתו העדינה של הברבור השט לו באגם.


מהאזנה ליצירות שהושמעו במהלך הערב ניכר כי הטובה זוכה להתעניינות רבה בעיקר מצד מלחינים מודרנים בני זמננו, ביניהם אדוארד גרגסון ,טרייב מדסון  ואנה באדסוויק אשר כתבו לא מעט יצירות עבור טובה וכלי נשיפה אחרים ממתכת.נראה כי חלק מיצירות אלו כדוגמת- הפרק הראשון מתוך הקונצ'רטו לטובה של גרגסון  נותנות ביטוי למרקם הצלילי הרך והמתמשך המופק מהכלי המאתגר הזה ומנצלות את המנעד של הטובה  למן הצלילים הנמוכים המזוהים עמה ועד לאוקטבות הגבוהות יותר,לכדי יצירה סיפורית ומלודית המבליטה את קולו הייחודי של הכלי.

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים