מנוי לפורטל בכיוון הרוח



  • המחזה טוב באקדמיה לאומניות המופע

    שמו של המחזה הוא  "טוב".  שם  פשוט, לקוני, אבל מחייב מאוד. על במה אחת ובמשך שעתיים ורבע מרתקות ועוצרות נשימה מאוד חשף לפנינו המחזאי הבריטי  ס.פ. טיילור כרוניקה המתארת את חייו של אינטקטואל וסופר גרמני, עם עליית הנאצים לשלטון והפיכתו מאדם בעל עמדה אתית לבורג נוסף במכונת ההשמדה הנאצית תוך גיוס רוחו, והשקפת עולמו לטובתה של מכונה זו והיותו חלק ממנה( עוזר אישי לאייכמן). בדרך לשם משיל מעצמו הגיבור ג'וני האלדר כל עקבה כמעט, כל סממן לעמדה אתית, תוך שהוא נתלה בתירוצי חמלה לאימו, דאגה לרווחתו, רווחת ילדיו, אהבתו לסטודנטית צעירה, ואהבתו לאישתו היפה והחולנית ובדרך זונח את חברו הטוב-פסיכולוג יהודי.

    לאורך המחזה, פסיפס היסטורי השזור בהתמקדות קיומית של אדם אחד, המוכר רוחו לרוע המוחלט  ג'וני האלדר משיל מעצמו אט אט את כל סממני הטוב. התירוץ "האתי"- ההשמדה היא בעצם "תהליך הומני"( המתת חסד, למען עולם "טוב" יותר, למשל) . הוא מתמכר  למנגנון המכאני של הנאציזם שהטיב להשתמש בשקר העצמי, בהונאה הפסיכולוגית ובשטיפת מוח "רציונלית" על מנת להצדיק את פשעיו.

    המחזה שהועלה על הבמה באקדמיה לאומניות המופע בתל אביב, הוא מלאכת מחשבת מלוטשת היטב של בימוי של הבמאי פרופסור אברהם עוז שגם תרגם את המחזה לעיבוד בימתי. על הבמה- שחקנים ושחקניות צעירים ומוכשרים מאוד. המייצרים בעבור הקהל רגעים מרתקים, כואבים ובעלי עומק של דיאלוגים, של קונפילקטים, של איכויות בימתיות משמעותיות ביותר.

    כך גם המוזיקה שנכתבה בכישרון רב בידי המוזיקאי יובל מסנר.

    איכות דרמתית, כובשת, שבה ללמד אותנו גם דברים על עצמנו מול כל טוטלאריות פוליטית מחשבתית ומדוע למעשה עלינו להישמר מפניה. רגעים , ספורים אולי, בטרם אנו עלולים למצוא עצמנו מוותרים ,ללא כל דרך חזרה על הטוב.

     

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים